נצחיות התורה ושמירת המסורת

נצחיות התורה ושמירת המסורת מספרים על הגאון הצדיק רבי חיים פינטו זצ"ל זי"ע, אשר נפגש בגאון הרב בן מוחא זצ"ל, ומשהתגלגלו לדבר בענייני פרשת פרה, נענה ואמר רבי חיים: משה רבינו ציווה להם לישראל לשרוף פרתו עבדו ואשתו. נתפלא הרב בן מוחא, והקשה, פרתו, מובן, שזוהי מצות פרה אדומה לשרפה ולטהר בה את הטמאים, אך מה ענין עבדו ואשתו לכאן?, השיב רבי חיים פינטו במליצה ואמר: עבד"ו , ראשי תיבות, ע ורה ב שרה ד מה ו פרשה, וכלשון הפסוק:" ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה שרוף" (במדבר חוקת פרק י"ט) , אשת"ו , ראשי תיבות, א רז ש ני ת ולעת ו אזוב (שם) , הם הדברים הנוספים הנשרפים יחד עם הפרה. (שפה ברורה עמ' ס"ג). אחת מארבע פרשיות שתקנו לנו רבותינו לקרא בשבתות שבין אדר לניסן, היא פרשת פרה העוסקת בטהרת טמא מת על ידי הזאת מי חטאת הנעשית מאפר פרה אדומה. קריאה זו נועדה פסחיהם בטהרה (רש"י מגילה כט.). להזהיר את ישראל קודם חג הפסח להיטהר, כדי שיעשו וכותב הרמב"ם (הלכות פרה אדומה סוף פרק ג' הלכה ד') , תשע פרות אדומות נעשו משנצטווו במצווה זו עד שחרב הבית בשנייה, ראשונה עשה משה רבינו, שניה עשה עזרא הסופר, ושבע פרות עשו מעזרא ועד חורבן הבית, והעשירית יעשה מלך המשיח כשיגלה עלינו מהרה אמן כן יהי רצון. עד כאן לדבריו. ולפי דברי הרמב"ם יוצא אם כן שפרה ראשונה שעשה משה רבינו, הספיקה עד סוף זמן בית ראשון למשך 890 שנה, ואילו במשך 420 שנה בהן עמד בית שני, הוצרכו לעשות עוד שמונה פרות. ועוד אמרו רבותינו, אפר פרתו של משה רבינו לא היה מתכלה, ומכל הפרות האדומות שנעשו אחר ששרףמשה רבינו את הפרה הראשונה, היו צריכים לערב מאפר פרתו של משה רבינו, ומוסיפים מכל אפר פרות שהיו שם מונחים למשמרת. (יומא ד. תוספתה פרה, וכך מפרש רש"י, ויקחו אליך פרה אדומה, אפרה של פרת משה רבנו לא כלה ובדרך רמז כתב בספר קרן לדוד ולזרעו חדד אלי"ך נוטריקון אפרה לא יכלה). נראה לבאר בס"ד שיש בדבר מעין רמז לנצחיות תורת משה רבינו, ושמירת המסורת העוברת מדור לדור, ולפיכך נותר אפר פרה אדומה שעשה משה רבינו ולא התכלה, ומכל אפר פרה ופרה שעשו היו צריכים להוסיף כדי לרמז על שמירת המסורת מדור לדור. ויהי רצון ונזכה מהרה לאפר פרה אדומה של מלך המשיח שיגלה עלינו מהרה!