השבת / הפרשה – בזוהר אמור צ"ד ע"א

השבת / הפרשה – בזוהר אמור צ"ד ע"א

בוא ראה, בשעה שישראל למטה שמחים במועדים, ומשבחים לקב“ה, מסדרים שולחנות מתקנים עצמם בכלי כבוד, מלאכים עליונים אומרים מה טיבם של ישראל בכך. הקב“ה אומר אורח עליון יש להם היום הזה. אומרים ולא שלך הוא מאותו מקום שנקרא קודש. אומר להם, וכי ישראל לא קודש הם, ונקראים קודש, להם ראוי לזמן אורח שלי. אחד מהצד שלי, שהרי הם דבקים בי, ואחד מהצד של קודש, שכתוב קודש ישראל לה‘. והואיל וישראל נקראים קודש, האורח שלהם הוא ודאי, מפני שהזמנת זה האורח מקודש הוא, שכתוב מקראי קודש. פתחו כולם ואומרים אשרי העם שככה לו.

שלושה הם מוזמנים מקודש ולא יותר, חג המצות, וחג השבועות, וחג הסוכות. אמר לו רבי אבא וכי שבת לא מקודש היא מוזמנת. אמר לו, לא, בשני צדדים. אחד שהיא ודאי קודש נקראת, שכתוב ושמרתם את השבת ואחד שהשבת לא מוזמנת הוא, שהרי ירושה שלו ודאי, ירושת קודש ולא הזמנה וע“כ כולם מוזמנים בקודש ונקשרים בשבת....