מפרשת השבוע – "והשיאנו את ברכת מועדיך"

מפרשת השבוע – "והשיאנו את ברכת מועדיך"

מעשה בחתן צעיר שקיבל מתנה לחתונתו, גביע קריסטל מהודר תוצרת צרפת, החתן החליט שאת הגביע המכובד הוא ישמור לליל הסדר, ויניח אותו לכוס החמישית, "כוסו של אליהו הנביא". בתום ליל הסדר הוא מילא את הגביע ביין, לכבוד אליהו הנביא, התיישב להמשיך ולספר ביציאת מצרים, והנה הוא רואה שהכוס הולכת ומתרוקנת, הולכת ונחסרת, והיין שבה הולך ונעלם, הבחור תמה על הדבר והחל להרהר אל ליבו, כנראה אליהו הנביא הגיע וזכיתי לגילוי אליהו... אך דחה מיד מחשבה זו, והחליט שכנראה הוא עייף ומרוב עייפות הוא מדמיין דמיונות, הוא גמר אומר שאכן הוא עייף השעה מאוחרת וצריך לעלות לישון, כך גמר אומר וכך עשה. בבוקר כשהתעורר פנה אל הגביע המכובד להתבונן בו, ומצא אותו ריק ללא טיפת יין, ושוב חשב שזה אליהו הנביא שהגיע לכבדו לשתות מן הגביע, אך הוא הסתכל מתחת למפה וגילה שם שלולית גדולה של יין... למפרע התברר שהגביע היה דקורטיבי ומיועד לקישוט בלבד, והייתה שם צינורית דרכה עובר היין לבחוץ... אליהו הנביא אכן הגיע אך לא היה את הכלים לקבל גילוי שכזה... (שמעתי מפי האברך איתיאל ספרלינג הי"ו).

ומספרים על הזמר העיוור, ריי צ'ארלס, שהוזמן לליל הסדר לאחד מבתי נכבדי הקהל באמריקה, הושיבוהו ליל השולחן, וליד צלחתו הניחו מצה, בכדי שלא יטרח לגשש על פני כל השולחן, ולפני שהחל הסדר, ראו את הזמר עובר באצבעותיו על המצה בחשבו שנכתב שם דבר מה בכתב ברייל, המיוחד לעיוורים, והחל למשש אותה בעיון רב, כדי לקרא מה שכתוב עליה, ואז פלט לעצמו: "איזה שטויות כתובות כאן".... זו ההבנה של גוי שאיננו מבין שעל המצה לא נכתב מאומה ומיועדת לאכילה ולא לקריאה... (שמחת תורה עמ' 75).

רבותינו מלמדים שבליל הסדר מתגלים בכל שנה כל האורות שנתגלו ביציאת מצרים, ולכן מרגיש אדם בעצמו בליל פסח שיש לו הארה ושמחה משאר לילי ימים טובים ושבת (כף החיים סימן תע"ג ס"ק קנ"ב). אך בכדי לזכות ולהמשיך עלינו את האור, צריך להכין את הכלים, כי מי שלא מכין כלים יחסר מגביעו היין, וימשש את המצה כעיור באפילה. להכין את הכלים פירושו להיות מוכנים להוסיף עלינו תוספת קדושה וטהרה מן המועד, ולנצל את ימי המועד לתוספת לימוד תורה וקיום מצוות.

וכך אנו מבקשים בתפילות החג : "והשיאנו ה' אלוהינו את ברכת מועדיך, לחיים בשמחה ובשלום", ומבאר האדמו"ר הזקן (מאמרים עמ' תכ"ז), "והשיאנו", כמו משא שמטעינים, ומתפללים אנו שנזכה ויהיו לנו כלים לשאת את ברכת החג, ולשאת את אותה התעלות רוחנית אשר ספגנו בימי החג לכל משך השנה. ויהי רצון ונזכה מהרה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון