אם לא תלמד לא תדע

מפרשת השבוע – אם לא תלמד לא תדע

מעשה ביהודי שערך סעודת פדיון הבן לבנו, בתום הסעודה חפשו כהן לזימון, לפתע עמד אב הבן ואמר: "אתם מחפשים כהן לזימון? אני כהן"... שאלוהו המסובים: "אתה כהן?! אם הנך כהן, מדוע ערכת פדיון לבן, הלא אתה פטור מפדיון"? שוב שאל אבי הבן בתמיהה: "הנני פטור מפדיון? למה לא אמרתם לי כבר בבן הקודם?"...

שתי טעויות עשה אותו כהן, טעות ראשונה, כהן פטור מפדיון, ולא היה צריך כלל לערוך פדיון לבנו. טעות שניה, רק בן בכור חייב בפדיון, בן שני לא צריך כלל פדיון.

וכעין זה מספר הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל (מנחת יוסף ח"א עמ' 122), על כפר אחד שמחוסר ידיעה היו מברכים ברכת הלבנה בכל מוצאי שבת אחר חצות לילה, ועשו כך מכיוון שחשבו שכך צריך לנהוג בכל מוצאי שבת. וכן אותם אנשים ראו חסידים שמניחים שני זוגות תפילין, ולא ידעו שמדובר בתפילין של רש"י ור"ת, ומאותה הפעם החלו להניח שני זוגות רש"י יחד ללא ידיעה בדבר כלל. ע"כ.

ממה נובעות טעויות? מחוסר לימוד, לא למדת לא תדע! וכדברי הלל במסכת אבות (פרק ב' משנה ו') "הוא היה אומר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד", דהיינו, אדם שלא למד לא שנה ולא קרא איננו יכול להיות ירא חטא, ולהיזהר מן החטא, ועם הארץ שאיננו מודע למעשיו לא יכול להיות חסיד. וכדברי רבי יוסף משאש (שם) אומן שעוסק באומנות ללא לימוד, אלא מדעת עצמו, או מראיית אחרים, יעשה אומנותו בטעויות גסות, ואם בלא טעויות, יעשה בלי סדר ודיוק, אך אומן שלמד, דבריו מסודרים ומדויקים. ע"כ. וכך הדבר גם בלימוד תורה, אם לא לומדים, לא יודעים.

פרשת השבוע עוסקת בנשים האסורות להינשא לכהן, ובאיסורים החלים על הכהן. גם בהפטרת השבת, חוזר הנביא יחזקאל (פרק מ"ד) לפרט ולבאר את איסורי הכהן. ולכאורה מה טעם לחזור על דברים המבוארים ומפורשים בתורה. וע"פ דברינו הדבר יובן, כי יתכן מאוד והרבה כוהנים שהיו בזמנו, לא היו מודעים לאיסורי תורה, ובשל כך נכשלו בנשים האסורות להם, ובאיסורי תורה השייכים לכהן, ולכך חזר ופירט להם הנביא את הדברים, אף על פי שלכאורה דברים הברורים ומבוארים לנו.

תהילות לאל היום יש שיעורי תורה רבים בהלכה באגדה במוסר והנהגות, וניתן להשתתף בהם ולקבוע עיתים לתורה, ומי שלא קובע עיתים לתורה, לא ילמד ולא ידע.

ויהי רצון ונזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון