מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - חשיבות לימוד הלכות התלויות בארץ

”וידבר ה‘ אל משה בהר סיני לאמר. דבר אל בני ישראל ואמר אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה‘“:

”מה עניין שמיטה אצל הר סיני? והלא כל המצוות נאמרו בסיני! אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולם נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני“ (רש“י).

במסכת קדושין נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא אם תלמוד גדול או מעשה גדול. ישבו רבי טרפון, רבי עקיבא והזקנים ודנו בזה. לדעת רב טרפון מעשה גדול ודעת רבי עקיבא תלמוד גדול, נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה. תניא, רבי יוסי אומר : גדול תלמוד שקדם לחלה ארבעים שנה, לתרומות ולמעשרות חמישים וארבע, לשמיטים שישים ואחת, ליובלות מאה ושלוש וכ“ו. לשמיטים שישים ואחת, ליובלות מאה ושלוש וכ“ו. עיי“ש בפירש“י שהתחייבו במצות ,חלה, מעת הכניסה לארץ, ושונה ביאה זו משאר ביאות, ותרו“מ ושמיטה ויובלות התחייבו לאחר כיבוש וחילוק.

לכאורה הרי ישנן מצוות רבות שנצטוו ישראל שקיומן אחר מתן תורה, ומדוע הזכיר רק את אלו (עיין בחידושי אגדות למהרש“א שם)? ועוד קשה קושיית הראשונים המפורסמת: אם התלמוד מביא לידי מעשה, הרי למעשה הוא החשוב והתלמוד הוא רק אמצעי!

עיין לתוס‘ ר“י הזקן שהסביר, שהמקיים מצוות רבות ועושה מעשים טובים בלי לימוד תורה, אין מעשיו שלמים כמו מי שלומד תורה ואח“כ מקיימה, כמש“כ: ”ולמדתם ועשיתם“ הוי לימוד החכמה קודם למעשה, עיי“ש [עיין בדרישה (יו“ד סי‘ רמ“ו אות ז‘) מה שתירץ. עיין לב“ח שם (ד“ה ומ“ש לפיכך) שהסביר לדעת הטור מה נ“מ להלכה אם מעשה גדול או תלמוד גדול. ועיין רש“י (קידושין שם ד“ה שהתלמוד) שהסביר שנמצא בידו שניהם, ועיין לתוס‘ (שם ד“ה תלמוד) שהקשו אותה קושיא ומ“ש שם, ועיין תוס‘ בב“ק (י“ז. ד“ה ”והאמר“)]

כלומר: לימוד התורה חשוב מאוד לכשעצמו אפי‘ מבלי שיהא הלכה למעשה, אך לימוד תורה הלכה למעשה הוא גדול יותר. והוסיף ר‘ יוסי שלימוד תורה בשלימות, ובפרט המצוות שהאדם לומדן בארץ ורוצה לקיימן אבל הזמן גרמא שאי אפשר לקיימן, ולפיכך תלמוד גדול שע“י זכות לימוד התורה במצוות מביא לידי מעשה, לקיים הלכה למעשה. ובפרט לימוד תורה בהלכות שביעית הנלמדים בפרהסיה, אשר יש בהן כיום מצוות שעלינו לקיימן הלכה למעשה מדרבנן או למ“ד מדאורייתא, וע“כ ברור שחשוב מאוד לעסוק בהן..

לפיכך מצוה גדולה ללמוד הלכות שביעית לקיים מה שאפשר כיום לקיימן, ונזכה לקיימן הלכה למעשה בדקדוקיהן, פרטיהן וכללין הלכה למשה מסיני בבית הגואל.

פרפראות - קץ הגלות והגאולה

”ואם לא מצאה ידו דה השב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת יובל ויצא ביובל ושב לאחוזתו“

את הפסוק הזה מבאר בעל אור החיים הקדוש באופן הבא: ”אם יראה האדון ב“ה כי אין כח בעם לסבול חבלים עוד, ורבו חובותיהם למעלה ראש, ואפס בהם כח הסבל - ’והיה ממכרו עד שנת היובל‘ - שהו זמן המוגבל לגאולה בעיתה, ואז: ’ויצא ביובל ושב לאחוזתו‘ - כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח“ו“.

כלומר, ישנם שני מועדים לגאולתם של ישראל. ישנה גאולת ”בעיתה“ ויש גאות ”אחישנה“ (עיין סנהדרין צ“ח ע“ב). אם יהיה כל עם ישראל קדושים וראויים לגאולה, אזי נזכה לגאולת ”אחישנה“. אך אם יארכו הימים ועם ישראל לא יהיה במדרגתו הראויה, נגיע לקץ הגלוןת ולזמן הגאולה של ”בעיתה“, שבה כל עם ישראל ייגאלו, אפילו יהיו כולם רשעים גמורים.

אנחנו, נושאים עינינו לשמים ומתחננים שלא נצטרך לחכות לזמן הגאולה של ”בעיתה“, אלא לגאולת ”אחישנה“. אנו מתפללים שהקב“ה ינהג עמנו במידת הרחמים, ושנהיה ראויים לפניו להיות במדרגה שבגינה נזכה ל“אחישנה“, שאין צורך שכל ישראל יהיו צדיקים, אלא די ברובם כדי שנזכה לגאולה זו.