מעניין הנביא – - ירמיהו ט"ז

מעניין הנביא – - ירמיהו ט"ז

”והיה“, והיה ידמה כעץ העומד ערירי בערבה שלא ישיג שפע ממגד שמים ממעל כי לא יראה כי יבוא טוב ולא מסביבו ומשכניו כי שכן אצל חררים ויבשים במדבר, ולא משרשיו מתחת כי היא ארץ מלחה ולא תשב.

”ברוך הגבר“, אשר לא לבד שיבטח בה‘, כי גם והיה ה‘ מבטחו, כי הבוטח בה‘ שיושיעהו ע“י אמצעים טבעיים הגם שיבטח בה‘ בכ“ז המבטח שלו היינו הדבר שע“י יושג בטחונו אינו ה‘ רק האמצעיים הטבעיים שמקווה שע“י יושיעהו ה‘, והגם שאינו ארור אחר שבוטח בה‘ אינו ברוך ג“כ, רק אם יבטח בה‘ שיושיעהו בלא שום אמצעי כלל, עד שה‘ הוא גם המבטח שלו, היינו הדבר שבו יושג בטחונו.

“והיה“, וזה דומה כעץ השתול על מים ושולח שרשיו על יובל מקום יבול ופרי, שזה לא יירא בין מרעות מתמידות כי יבוא חום שיכמשו עלי האילן, ובין מרעות בלתי מתמידות שבשנת בצורת שאין שם גשמים לא ידאג כי גם אז יעשה פרי, ר“ל שלא יחסר לו עשרו וקנייניו שהם העלים, ולא חייו ובניו שהם הפרי, (ותפס לשון לא ידאג על צד המליצה, כי האדם אסור לשמש מיטתו בשני רעבון כאילו דואג אז מעשות פרי, אבל הוא לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי גם בשנת בצורת).