השבת / הפרשה – בזוהר במדבר קי"ח ע"א

השבת / הפרשה – בזוהר במדבר קי"ח ע"א

איש על דגלו באתת לבית אבותם יחנו בני ישראל.... רבי אלעזר פתח שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה... כמה חביבה התורה לפני הקב“ה, שהרי בכל מקום שדברי התורה נשמעים, הקב“ה וכל צבאות שלו כולם מקשיבים לדיבורו, והקב“ה בא לגור עמו, זהו שכתוב בכל המקום אשר אזכיר את שמי... ולא עוד אלא ששונאיו נופלים לפניו.....

שמחו את ירושלים... מפני ששמחה לא נמצאת אלא בזמן שישראל עומדים בארץ הקודש, ששם מתחברת אשה בבעלה, ואז היא שמחת הכל שמחה של מעלה ומטה. בזמן שישראל לא נמצאים בארץ הקודש, אסור לו לבן אדם לשמוח ולהראות שמחה, שכתוב שמחו את ירושלים וגילו בה בדיוק.

רבי אבא ראה בן אדם אחד שהיה שמח בבית טרוניא שבבל, הכה בו אמר שמחו את ירושלים כתוב, בזמן שירושלים בשמחה, צריך בן לשמוח. רבי אליעזר לטעמו שאמר שמחו את ירושלים, זהו שכתוב עבדו את ה‘ בשמחה.

כתוב אחד אומר עבדו את ה‘ בשמחה, וכתוב אחד אומר עבדו את ה‘ ביראה וגילו ברעדה. מה בין זה לזה. אלא כאן בזמן שישראל שוהים בארץ הקדושה, כאן בזמן שישראל שוהים בארץ אחרת. עבדו את ה‘ ביראה, זו כנסת ישראל בזמן שהיא בגלות בין העמים.

פתגם השבוע – רבי משה לייב מסאסוב – הביטחון

כמה קל לאיש עני לבטוח בה‘, כי במי זולתו יוכל לבטוח?

אך כמה קשה לאיש עשיר לבטוח בה‘, שהרי כל נכסיו קוראים אליו: ”בטח בנו“.