מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - חכמות נשים בנתה ביתה

”ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם ואון בן פלת בני ראובן“

שלמה המלך ע“ה אומר במשלי (י“ד, א‘): ”חכמות נשים בנתה ביתה ואולת תהרסנה“. אומרים חז“ל (סנהדרין ק“י.): ”‘חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של בן פלת‘ - ’ואולת בידה תהרסנה‘ - זו אשתו של קורי“.

שמעתי מפיו של חכם מנשה שלו ע“ה, ששמע מפיו של ה‘בן איש חי‘ זיע“א, שתיאר את הדברים כך: בתחילה הייתה אשתו של קורח עשירה מאוד, שהרי מובא בחז“ל (סנהדרין ק“א.) שהיה לבעלה אוצרות של שלוש מאות חמורים מלאים כסף וזהב. הייתה אשתו מתקשטת בצמידים מזהב מכף ידה ועד כתפה לאורך כל הזרוע, והייתה מתפארת בפני כל נשות ישראל על יופיים של התכשיטים ועל עושרה. כשהייתה פוגשת את ציפורה אשת משה, הייתה לועגת לה ואומרת: ראי לאן בעלי הגיע, לאיזו רמת חיים הביאני, ואילו את - אין לך אפילו טבעת קלה. אמרה לה ציפורה, שהיא זכתה בעושר הגדול בעולם, היא התורה של משה רבינו שנקראת על שמו, והתעלמה מן הדברים.

וכשביקש הקב“ה לכתוב את התורה על לוחות האבנים, הביא למשה רבינו אבן סנפיר-נון, שהיא האבן היקרה ביותר בעולם. אמר לו הקב“ה: ”פסל לך“ - הכן מן האבן את הלוחות, ואת הפסולת תשמור לך. לקח משה את הפסולת ולא ידע עד כמה יקרה. הביא אותה לציפורה ואמר לה: לכי ועשי לך טבעת אצל אהליאב. כשראה אהליאב את האבן - נדהם. אמר לציפורה שזה היהלום היקר בעולם, ונתפרסם הדבר. כשענדה ציפורה את הטבעת, עזבו כל הנשים את אשתו של קורח, ורצו לראות במו עיניהן את האבן המיוחדת בטבעתה של ציפורה. נעלבה אשתו של קורח וחמתה בערה בה עד להשחית. מיד רצה לבעלה והתחילה לצעוק עליו: ראה מה הבאת לי וכ“ו. מחמת אותה קנאה הסיתה אותו ויצא למחלוקת.

על כך דרשו חז“ל: ”‘ואולת בידה תהרסנה‘ - זו אשתו של קורח“. כיון שלא הייתה שמחה בחלקה נקראה ”אולת“ וסופה שהרסה את ביתה.

לעומתה, אשתו של און בן פלת, שהיה מראשי הסנהדרין, מנעה ממנו להיגרר אחרי מחלוקתו של קורח, בכך שישבה על פתח אוהלה וסירקה את שער ראשה. כשראוה אנשי קורח ברחו משם, כי רצו להראות את צדקותם בפרהסיה. אשתו של און בן פלת טענה לבעלה: מה לך ולמחלוקת זו? הלא בכל מקרה יהיה קורח מעליך, ומה לך ולזה?

אמר לה און, שיש בינו לבין קורח הסכם חילופין בתפקיד המנהיג, ולכשיקבל און את התפקיד הרם בתורו, תהיה היא אשת הנשיא. כששמעה על כך אמר לו: כן עליך לעשות משתה. השקתה אותו יין, עד שהשתכר ונרדם.

בעניין זה שאל בעל ה‘בן איש חי‘: מדוע הבריחה אשתו של און בן פלת את ראשי בעלי המחלוקת ע“י שסירקה שערה בפתח ביתה? והלא יכולה הייתה למנוע מהם להיכנס לבית ע“י נעילת הדלת וכדומה!

אפשר לבאר, שכאשר גילתה את שערות ראשה, רצתה לומר: כמו שלכל שערה ושערה יש נקב שממנו היא יונקת, כך לכל אדם יש תפקיד שהקב“ה נתן לו, ועליו לעשות אותו כמו שהקב“ה רוצה, ולא כפי שהוא רוצה. יש המסבירים שאשתו גילתה את שערותיה, על פי חז“ל (ב“ב ט“ז.) שאומרים שכאשר קיבל איוב ייסורים אמר: רבש“ע, אולי התחלף ’איוב‘ ב‘אויב‘? אמר לו הקב“ה: כיצד יתחלפו לי אותיות, והרי אפילו בגשם שוטף הטיפות לא מתערבבות הטיפות זו עם זו, וכן שערות הראש של האדם אינן מתערבבות זו עם זו. כך אמרה להם אשתו של און: אל לכם לערב מי שראוי לכהונה עם מי שלא ראוי לכך.

עוד יש לבאר את מעשיה של אשת און בן פלת עפ“י המסופר בגמרא (יומא מ“ז.) על קמחית ששבעת בניה שימשו בכהונה גדולה, והעידה על עצמה שזכתה לכך משום שמעולם לא ראו קורות ביתה את שערות ראשה. אמרה אשתו של און לבעלה: קמחית זכתה למשפחה של כהנים גדולים בגלל שקורות ביתה לא ראו את שערו ראשה, והנה אני מגלה את שערותי לעין כל, ובעקבות מעשה זה לעולם לא תזכה לכהונה.