מפרשת השבוע

מפרשת השבוע – מה הילדים רואים ומה הילדים שומעים?

מעשה באדם אחד, שבכל ערב היה מתייצב לשיעור תורה לאחר יום עבודה מפרך, ומיד בתחילת השיעור היה שוקע בשינה עמוקה עד לסיום השיעור. כך היה הנוהג בכל יום ויום. מגיד השיעור בראותו את הדבר, חס על האיש ופנה אליו, ובקש ממנו לחדול מלהגיע אם הדבר מקשה עליו, בפרט לאחר יום עבודה מפרך, ואולי מוטב שילך לישון. השיבו האיש: "כבוד הרב, בכל יום לאחר סיום עבודתי, אני מגיע הביתה, מתארגן לוקח את הגמרא בידי ובא לשיעור, ואני יודע בעצמי שאירדם מחמת העייפות, אך בכל זאת, אני רוצה להראות לילדי דוגמא אישית, יש לי ספר ביד ואני אולך לשיעורי תורה, וכששואלים היכן אבא, עונים הילדים בשיעור תורה. זה משפיע על ילדי לטובה, והחינוך הזה שווה לי למרות העייפות והשינה בשיעור...." שמע זאת המגיד שיעור התפעל ממעשיו של אותו האיש נענה ואמר: "כזה ראה וקדש, גדול שכרך למאוד, אשריך ואשרי חלקך"! ומכוח חינוך זה זכה אותו האיש ובניו יצאו תלמידי חכמים ויראי ה'. (מים מכדך ח"ב עמ' 52).

בהפטרת השבת מסופר על אליהו הנביא, לאחר שהרג בחרב את נביאי הבעל, איזבל המרשעת, אשת אחאב המלך, מאיימת להרוג אותו, ובעקבות זאת הוא בורח לבאר שבע "וינח את נערו שם" (מלכים א' פרק י"ט פסוק ג').

מדוע הוא מניח את נערו וממשיך בדרכו לבד?

הרלב"ג מבאר, שאליהו הנביא הלך למדבר, כדי שלא יראהו איש ולא יאמר לאיזבל את מקום המסתור. עד כאן. ולפי זה יש לומר שאליהו הנביא הניח את הנער שם כדי שלא ידע איש את מקומו.

ביאור נוסף לדבר מביא הרב שמואל לניאדו בספרו כלי יקר (שם), הואיל ואליהו הנביא הלך אל המדבר שהוא מקום סכנה, לכן לא רצה לסכן את הנער, והניחו במקום בטוח בבאר שבע. עד כאן דבריו.

ויש לבאר בס"ד, הואיל ואליהו בקש את נפשו למות מחמת צערו, כמבואר בהפטרה, לכן לא רצה שיראה זאת הנער, כי איזה חינוך יקבל הנער בראותו את מורו ורבו, כאשר הוא במשבר, ושמא יֵראה הדבר כחוסר אמונה, ולכן העדיף אליהו הנביא להניח את הנער וללכת לבד, כי חינוך הילדים קודם, ויש לשים לב מה הילדים רואים ומה הילדים שומעים.

וה' יזכנו ויקוים בנו "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך".

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון