השבת / הפרשה – בזוהר

השבת / הפרשה – בזוהר פינחס רמ"ד ע"א

ועשירית האיפה מדוע, אלא עשירית האיפה כנגד כנסת ישראל, שהיא עשירית של דרגות, והיא סולת לחם והיא לחם. ומפני שהיא לחם לא התמנה על לחם של חמשת המינים שהוא חיטה ושעורה ושיפון וכ“ו ממונה העולם. ולא שם ממונה עליהם אלא הקב“ה לבדו.

ומפני זה, מי שמזלזל בלחם וזורק אותו בארץ, עניות רודפת אחריו. וממונה אחד התמנה על זה, והוא רודף אחריו לתת לו עניות, ולא יצא מן העולם עד שיצטרך לבריות. ועליו כתוב נודד הוא ללחם איה, נודד הוא וילך מיטלטל וגולה ממקום למקום איה הוא. ואין מי שישים לב עליו, זה הוא שכתוב איה מי שירחם עליו, מפני שלא ימצא.

(מטות רנ“ט ע“א) - בוא וראה, כתוב אמרתי עולם חסד יבנה. מהו חסד, הוא אחד מכתרים עליונים של המלך. שנשמת ישראל קורא לה הקב“ה חסד, על תנאי שיבנה ולא ייכרת חסד מהעולם, נלמד שכתוב יבנה. משום כך שנינו מי שמכרית חסד מהעולם נכרת הוא לעולם הבא. ועל כן כתוב לא תהיה אשת המת החוצה, כדי לעשות חסד עם המת, ונעשה בניין, שכתוב עולם חסד יבנה.