אור החיים הקדוש על התורה

ממעיינה של תורה – פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע

”שמע בין אחיכם...“, קשה מה צריך לצוות לזה אם לא ישמעו על מה ידונו, עוד למה אמר בדרך זו ולא שמעו, אכן הכוונה היא שיהיו מתמידים לשמוע ולא יקוצו, ודבר זה יתחלק לשני דברים, א‘ הוא מבעלי דינים עצמם שאם יאמרו עוד יש לנו לטעון עוד יש לנו להוכיח לא יקוצו מדבריהם, ומה גם כשירבו להביא ראיות אחר ראיות ולא הועילו לא יאמר הדיין שוב אין ראיה ואין טענה אלא שמוע בתמידות. והב‘ שאם הטריחו עליהם בעלי דינים לא יאמרו הרבה טורח טרחנו היום ואין לשמוע עוד טוען ונטען עד אחר זמן אלא שמוע באין הפסק, וכאן נצטוו על דקדוק עינוי הדין

”הוא יראנה ולו אתן...“, צריך לדעת למה הוצרך לומר הוא יראנה כיוון שמבטיח לתתה לו בכלל מאתים מנה, ונראה שנתכוון ה‘ לומר שב‘ זכויות היו ביד כלב בעניין בזה ובשבילם זכה לב‘ דברים, א‘ שפינה עצמו מעצת המרגלים ולא אמר רע, ב‘ שאדרבה היה סותר דברי המרגלים למלאות אחרי ה‘ דכתיב, ויהס כלב... ויעד לו ה‘ ב‘ דברים טובים, כנגד מה שפינה עצמו מעצת המרגלים עלה בידו זכות שלא ימות בגזרתם, והוא מה שסמך לומר בן יפונה הוא יראנה פי‘ בשביל שפינה עצמו מעצת המרגלים יצא מגזרת אם יראה איש... וכל מנאצי לא יראוה, וכנגד שמילא אחרי ה‘ נתן לו את הארץ, ככתוב ולו אתן את הארץ... יען אשר מילא אחרי ה‘. (אור החיים הקדוש על התורה)