דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - הלימוד מחשיבות הר חרמון

”צידונים יקראו לחרמון שריו והאמרי יקראו לו שניר“.

”להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבעה מלכיות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא...“ (רש“י בשם הספרי, עקב י“ב)

הר חרמון קרוב לארץ ישראל, והוא מההרים של ארץ ישראל. חז“ל אומרים (חולין ס‘ ע“ב), שאפילו הר שהוא מושלג ואין בו ישוב ואי אפשר לגור שם, אומות העולם היו מחבבין אותו מאחר והוא אחד מהרי ישראל. לדבריהם בנו להם ערים אחרות בחוץ לארץ וקראו לעריהם בשמות הרי ארץ ישראל.

הם חושבים, שאם יתקרבו לארץ ישראל יתכן ויספגו ממעלת הארץ. אם הם יקבעו שמות אחרים לחרמון בלשונם, שריון או שניר הם יאמרו אח“כ: זה ההר שלנו, אבל עד היום שמו חרמון, לומר שהוא מערי ישראל ומהרי ישראל. ורש“י כתב שהיו להר הזה ארבע שמות כנ“ל.

וזה מלמד אותנו מוסר: אם אומות העולם רוצים להתפאר בהר הזה, ק“ו שאנו מתפארים בכל ארץ ישראל.

פרפראות - כיבוש קצת הארץ

”אחרי הכתו את סיחון מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי“.

”‘אחרי הכתו‘ - אמר משה:אם אני מוכיחם קודם שייכנסו לקצת הארץ, יאמרו: מה לזה עלינו? מה היטיב לנו? אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילה שאין בו כוח להכניסנו לארץ1 לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם, ואח“כ הוכיחן“ (רש“י).

צריך להבין דברי רש“י. אמנם הכניע הקב“ה את סיחון ואת עוג, אך עדיין יש להילחם עם שלושים ואחד מלכים, ומי מבטיח לישראל שינצחום?

אלא מכאן למדנו שסיחון היה הקשה והחזק שבכולם, וכיון שאותו ניצחו, חזקה שינצחו גם את השאר (ראה במדבר כ“א, ברש“י שכתב שסיחון היה שומר על כל האומות).

דבר נוסף לימדנו רש“י, שארץ סיחון שייכת לארץ ישראל, שהרי הגדיר את ארץ סיחון: ”קצת הארץ“.

פרפראות - דיני ישראל לעומת משפטי הערכאות

”ואמר אלכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם“.

”‘ואומר אליכם בעת ההיא לאמר‘ - מהו: ’לאמר‘? אמר להם משה: לא מעצמי אני אומר לכם, אלא מפי הקב“ה... וכן אמר שלמה: ’כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה‘, אפשר מי שכתוב בו: ’ויחכם מכל האדם‘, אומר: ’מי יוכל לשפוט‘? אלא כך אמר שלמה: אין דייני אומה זו כדייני שאר האומות, שאם דן והורג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל - אין בכך כלום, אני אם חייבתי ממון שלא כדין - נפשות אני נתבע, שנאמר: ’וקבע את קובעיהם נפש‘“ (רש“י)

ביאור הדברים: על חוקי המדינה נאמר: ”לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום“. כלומר אף שגם לאומות העולם ישנם חוקים אשר הם נוהגים לאורם מ“מ במושבי הערכאות, יכול השופט לשנות את דעתו בכל שעה לפי התקדמות המשפט, המלצות התביעה או ההגנה, כך שכל פסיקתו מתבססת על שיקוליו וראות עיניו, ואין מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל - וע“כ אמר הכתוב: ”ומשפטים בל ידעום“. מה שאין כן דייני ישראל לא כן דרכם, אלא כל פסיקתם נעשית על פי דעת תורה הצרופה, ועל כל משפט ודין באים אליהם בטענה, וכדברי שלמה המלך: ”אני אם חייבתי ממון שלא כדין - נפשות אני נתבע“.

ועל כן אומרים חז“ל (סנהדרין ז.) שכל דיין יראה כאילו גיהינום פתוחה מתחתיו ומאידך כתוב שיראה תמיד כאילו השכינה מעל ראשו. ואכן אין הדברים סותרים, הדיין - צריך לראות כאילו גיהינום פתוחה מתחתיו, ובעלי הדין - צריכים לראות כאילו השכינה מצויה מעל ראשו של הדיין.