הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי
- הרב ציון סויסה
- Aug 18, 2016
- 2 min read

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי
שיחות ומאמרים - מעשיהם הטובים של הצדיקים
”ואתחנן אל ה‘ בעת ההיא לאמר“.
”‘ואתחנן‘ - אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חינם. אעפ“י שיש צדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חינם, לפי שאמר לו: ’וחנותי את אשר אחון‘, אמר לו בלשון ’ואתחנן‘. דבר אחר: זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפילה, כדאיתא בספרי“ (רש“י)
מרש“י משמע שהצדיקים יכולים לבקש בקשות תמורת שבר מעשיהם הטובים, אעפ“י כן אינם מבקשים אלא מתנת חינם. והקשה על כך ה‘כלי יקר‘: ”מהיכא תיסק אדעתין שיתלו במעשיהם הטובים שכבר עשו? הלא לעולם אין לאדם שום חוב על הקב“ה, כי כל המצוות שהאדם עושה אין בהם די השיב!“ [ואכן במדרש תנחומא כתוב שאין הקב“ה חייב מאומה לבריותיו, גם לא לצדיקים].
כדי להבין זאת נצטרך לעיין בשאלה אחרת: משה רבינו נתבע במעשה מסה ומריבה, בכך שהיכה על הסלע ולא דיבר אליו. אמנם משה חזר בתשובה על כך וביקש פעמים רבות מחילה. מדוע, אפוא, לא קיבל הקב“ה את תשובתו?
יש שביארו, שהקב“ה רצה להשאיר משה במדבר כדי שבזמן הגאולה יקומו עימו מתי המדבר. יש שביארו, שהקב“ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה (בראשית רבה כ‘ כ“ה). ויש שביארו, שהחטא במסה ומריבה היה כה חמור, משום שהיה כרוך בו גם חילול השם, ומשום כך לא ראה הקב“ה לנכון למחול למשה על חטא זה. ומדוע היה חילול השם בחטא זה? אילו היה משה מדבר אל הסלע, היו ישראל רואים כי הסלע נשמע לקב“ה בדיבור בלבד, ולומדים מכך קל-וחומר לעצמם, שעליהם להישמע לציווי ה‘. עתה, שהסלע הוציא את מימיו רק בעקבות ההכאה, עלולים היו ישראל לחשוב שרק כאשר מקבלים מכה או עונש יש להישמע לה‘, ויש בכך חילול השם.
אמנם ברור היה שמשה לא היכה בסלע מתוך מרידה בה‘, כוונתו הייתה לשם שמים. יכול היה משה לטעון, כי מתוך כל מעשיו הטובים שעשה עד היום, שכולם נעשו לשם שמים, אפשר להסיק גם לגבי מקרה זה כי לא מתוך מעל ומרידה בה‘, חלילה, פעל, אלא מתוך טעות. כך היה יכול לרכך את חומרת מעשיו, ולהינצל מן העונש.
ולמרות זאת העדיף משה שלא לטעון כך, אלא ביקש להיכנס לארץ ישראל כמתנת חינם. מעתה מובנת כוונתו של רש“י. אכן, משה לא ביקש שכר על מעשיו הטובים; אך יכול היה לטעון שאפשר ללמוד מתוך מעשיו הטובים את כוונתו גם במעשה החטא, ובזכות זה להקל על עונשו. ועם זאת לא ביקש אלא מתנת חינם.
למדנו את גדולתו המיוחדת של איש האלוקים, אשר היה עבד נאמן ועניו גדול יותר מכל האדם אשר על פני האדמה. הרי הייתה למשה ציפייה גדולה מאוד להיכנס לארץ ישראל, כדי שיוכל לקיים את המצוות התלויות בארץ וכן את שאר מצוות התורה אשר ערכן רב דווקא בארץ ישראל. ואף שהיו לו סיבות טובות מאוד לטעון לזכותו, לא ביקש אלא מתנת חינם. ללמדנו, שאין הקב“ה חייב מאומה לבריותיו, וכל מה שאנו מבקשים ממנו יתעלה ויתברך שמו עלינו לראות כמתנת חינם. אם כך נעשה, יקיים בנו: ”וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם“.
פרפראות - התפעלות מכל המצוות
”ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה“.
אימתי הגויים מתפעלים מעם ישראל? מתי ניכרות חכמתם ובינתם של ישראל לעיני העמים? כאשר: ”ושמרתם ועשיתם... את ’כל‘ החוקים האלה“. כלל המצוות כולן, ללא הבדל ושיור של אף מצוה.
אבל אם מזלזלים ישראל בחלק מהמצוות ואינם מקיימים את כולן, גם הגויים מלגלגים על עם ישראל ואינם מתפעלים מהם. וכבר ראינו בדורת האחרונים כי תנועת הרפורמים הראשונים בגרמניה שזלזלו בחלק מהמצוות וברצונם היה להידמות לגויים. ואכן רבתה שם מגפת ההתבוללות וכידוע משם נפתחה הרעה רחמנא ליצלן.




Comments