השבת / הפרשה

השבת / הפרשה – בזוהר פינחס ר"ס ע"ב

בוא וראה בשעה שהאדם קם בחצות הלילה ממיטתו לעסוק בתורה. כרוז קורא עליו ואומר, הנה ברכו את ה‘ כל עבדי ה‘ העומדים בבית ה‘ בלילות. עתה בבוקר, כשהוא עומד בתפילה לפני אדונו, הכרוז ההוא קורא עליו ואומר, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. אחר שגומר תפילתו ברצון לפני אדונו, הרי העמידו, שצריך למסור נפשו ברצון הלב, לאותו מקום שצריך, דהיינו למלכות, וכמה עצות יש לאדם בכל דבר. ובשעה שהוא נמצא בתפילה, כל אלו המילים שהאדם מוציא מפיו בתפילה ההיא, כולן עולות למעלה ובוקעים אווירים ורקיעים, עד שמגיעות למקום שמגיעות, ומעטרות בראש המלך, ועושה מהם עטרה. והרי העמידו החברים, התפילה שמבקש האדם להקב“ה צריך לכוון שתהייה תפילת תחנונים. בוא וראה מי שעומד בתפילה צריך ליישר רגליו, וכבר העמידו, וצריך לכסות ראשו כמי שעומד לפני המלך, וצריך לכסות עיניו, כדי שלא יסתכל בשכינה. ובספרו של רב המנונא סבא, אמר, מי שפותח עיניו בשעת התפילה, או שאינו משפיל עיניו לארץ, מקדים עליו מלאך המוות. וכשנפשו יוצאת, דהיינו בשעת פטירתו מן העולם, לא יסתכל באור השכינה, ולא ימות בנשיקה. מי שמזלזל בשכינה הוא מזולזל בשעה שנצרך לה. זהו שכתוב, כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו....

פתגם השבוע – רבי יוסף חיים דוד אזולאי – הבושה

ירגיל עצמו להיות ביישן, כי הבושה מביאה לידי יראת חטא,

והיא אחד משלושה סימני ישראל.