מפרשת השבוע – "נחמו נחמו עמי"

מפרשת השבוע – "נחמו נחמו עמי"

הלכה פסוקה היא, שאין אומרים תחנון ביום תשעה באב, משום שנקרא מועד שנאמר "קרא עלי מועד לשבור בחורי" (או"ח סימן תקנ"ט סעיף ד').

והקשה בספר משמחי לב (עמ' קצ"ו), איך אפשר לקרא מועד ליום מר ונמהר בו נהרס ונחרב בית המקדש עד היסוד, ובו ביום נהרגו ונשחטו במיתות משונות רבבות מבני ישראל אנשים נשים וטף. וביאר הדבר על פי מעשה באדם אחד, שביום מן הימים התחיל להרגיש כאב חזק ברגלו, הוא פנה אל הרופא וקיבל משחה, אך הכאב חזר ונשנה והמשחה לא הועילה, והוא שב אל הרופא, והתלונן על כאבים עזים ברגלו, הרופא בדק את הרגל בדיקה יסודית, ונתן משחה חזקה יותר. דא עקא שגם משחה זו לא הועילה, והוא פנה לפרופסור מומחה, המומחה בדק בדיקה יסודית, וקבע נחרצות שהעניין רציני, וקיים חשש לשיתוק הרגל לא עלינו, ואכן כך היה כעבור מספר ימים האיש לא היה מסוגל לקום מהמטה ולהניע את רגלו, ובעקבות זאת נבצר ממנו ללכת להתפלל, ולנוע על רגליו כהרגלו.

לאחר כמה שבועות, לילה אחד התחיל האיש לשיר ולזמר בכל מרצו וכוחו, בני האיש נבהלו וחששו שמא מחת ייסוריו השתבשה עליו דעתו, ועם שחר הזמינו רופא מומחה לעצבים, והרופא החל לדובב ולשוחח עם החולה ולשאול לשם שמחתו, והחולה סיפר, שלאחר מספר שבועות שרגלו החלה להיות משותקת, באמצע הלילה החל להרגיש כאב חזק ברגל, ובגין כך התחיל לשיר ולנגן מרוב שמחה, כי הבין שאם הרגל כואבת, סימן הוא שהרגל עוד תשוב ללכת, והשיתוק ממנה והלאה, ואכן כך היה, הרגל הכואבת חזרה להתהלך, והחולה חזר להיות כאחד האדם.

ועל פי זה ביאר, מדוע תשעה באב נקרא "מועד", ואין אומרים בו תחנון, כי אם אנו מרגישים את כאב חורבן בית המקדש, סימן מובהק הוא ש"הרגל" לא משותקת, ועוד במהרה נזכה לחזות בבניין בית מקדשנו ותפארתנו. (עכ"ד בתוספת נופך).

שבת שאחר ט' באב נקראת בשם "שבת נחמו", על שם הפטרת השבת "נחמו נחמו עמי". על פי המעשה הנזכר יש להוסיף ולבאר את הנאמר בהפטרת השבת "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם", הנחמה הגדולה היא אם אתם עדיין מרגישים "עמי", ושאני "ה' אלוקיכם", - אם עדיין יש לכם רגש שכזה עדיין, יש לכם נחמה, ויש תקוה לאחריתכם ועוד יבנה המקדש!

לראות את מה שה' נתן לנו ולא מה שחסר, ובזכות זה נזכה לבניין בית מקדשינו ותפארתנו!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון