הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - לשמוע בישן ובחדש

”והיה אם שמע תשמעו אל-מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם היום“.

”‘אם שמע תשמעו‘ - אם שמוע תשמע בחדש. ’מצוה אתכם היום‘ - שיהיו עליכם חדשים כאילו שמעתם בו ביום“ (רש“י)

אל יאמר האדם: למדתי מסכת פלונית פעם אחת, שוב איני צריך ללמוד אותה. אלא עליו לחזור ולשנות, וכך גם יגלה בחזרתו דברים חדשים, שכן: ”הפוך בה והפוך בה - דכולא בה“ (אבות ו‘ כ“ה). ”אם שמוע בישן“ - אם תחזור על מה שלמדת בישן - ”תשמע בחדש“- תשמע חידושים נוספים שלא ראית בלימודך הקודם.

יתירה מזאת: אדם שחוזר על תלמודו מבין שבכל יום הוא יכול למצוא בה חידושים, בכל יום ”יהיו עליכם כחדשים“, והרי הוא מראה בכך אהבה לקב“ה.

הוסיפה התורה ואמרה: ”אשר אנכי מצוה אתכם היום“, ללמדנו שחוקי התורה הקדושה אינה כחוקי בשר ודם, אשר חוקיהם זמניים. התורה היא אלוקית, וכי שהקב“ה נצחי, כך תורתו נצחית.

עצתו של היצר הרע היא לומר שהתורה ישנה היא, שהיא התאימה רק לזמן נתינתה, לפני שלושת אלפים שנה, אבל היום התורה כבר איננה מתאימה לעידן החדש. אך צריך לדעת כי הקב“ה צופה מראש ויודע מה ילד יום ומה יתרחש בעולם בכל דור ודור. הוא יודע מראש את כל השכלולים וההמצאות של בני האדם. כשהקב“ה ברא את העולם, הוא הסתכל בתורה וברא על פיה, וזה לשון הזוהר הקדוש (שמות קס“א ע“א): ”אתה הוראת לדעת הכא רזא דרזין לאינון ידעי מדין, זכאין אינו כל דמשתדלי באורייתא, ובגין דכד ברא קודשא בריך הוא עלמא אסתכל בה באורייתא וברא עלמא, ובאורייתא אתברי עלמא“. ומאז משגיחות עיניו על המתרחש בארץ באופן תמידי.

זו כוונת רש“י באומרו: ”שיהיו עליכם כחדשים, כאילו שמעתם בו ביום“. על האדם להרגיש בכל יום ויום שהיום הוא קיבל את התורה. ממילא כאשר כתוב בתורה: ”לא תבערו אש“ - אין הכוונה רק לסוג ההבערה שהייתה נכונה בימי קדם ע“י אבנים, אלא הכוונה היא גם בהדלקת חשמל וכ“ו. כך גם לגבי כל מצוות התורה ואיסוריה, שהם מתאימים לכל החידושים וההמצאות המצויים בימינו.

ואכן כך פסק השו“ע (או“ח סי‘ ס“א סעי‘ ב‘), וז“ל: ”‘אשר אנכי מצוך היום‘ - היינו לומר, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו“, עכ“ל. וע“כ על האדם להרגיש בכל יום ויום שהיום הוא קיבל את התורה.

וכשם שחיובי התורה מתאימים לכל דור ודור כך ברכות שמברכת התורה את האדם, השומר על מצוותיה, מתאימות לכל דור ודור, כמו שכתוב בעניינינו: ”ונתתי מטר ארצכם בעתו“. היינו שגם הברכות כמו התורה מתאימות ל‘בעתו‘, כל דור והעת שלו.

פרפראות - מתנה מחיים

”למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה‘ לאבותיכם לתת להם“.

”‘לתת לכם‘ - אין כתיב כאן, אלא ‘לתת להם‘ מכאן מצינו למדים תחיית המתים מן

התורה“ (רש“י)

בנוהג שבעולם, אדם נותן מתנה לחבירו לפי מידת הידידות והקירבה בניהם. ככל שידידותו גדולה יותר, כך מתנתו הגונה יותר. לפיכך, אם אדם מעוניין לתת מתנה לחבירו, אך חבירו נפטר - אין הוא חש קירבה גדולה כל כך לבני החבר, ומעתה המתנה שייתן לבנים לא בהכרח שתהייה גדולה כמו המתנה שהיה נותן לאביהם, אילו היה בחיים.

אבל הקב“ה אינו נוהג עמנו כך. אומר הקב“ה לבני ישראל: מאהבתי אתכם אתן לכם את המתנה - היא ארץ ישראל - אשר הבטחתי לאבותיכם, לפי גודל אהבתי אותם, ולא אשנה את המתנה בגלל מעבר הדורות. ולא זו בלבד, אלא ”לתת להם“ - שגם האבות עצמם יירשוה ויקבלוה במתנה.