הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - ריסון הדרגתי

”ואכלתם שם לפני ה‘ אלוקיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך ה‘ אלוקיך“.

כאן מתירה התורה את האכילה והשמחה, ואילו בהמשכה של הפרשה מזהירה התורה את ישראל שלא יגררו אחרי תאוות המאכל (איסור דם ואיסור אכילת חיות ובהמות טמאות).

עם ישראל חיו בתנאי מדבר במשך ארבעים שנה. כעת, כשהם עומדים להיכנס אל הארץ הטובה ולכבשה לנחלת עולם, ירדה התורה לסוף דעתו של האדם, וחששה שמא בהיכנסם לארץ ובהגיעם אל המנוחה ואל הנחלה, יגררו אחר תאוותיהם. הם יראו שפע טובה וברכה, שלא הורגלו בו בתקופת המדבר, ועלולים יהיו לחשוב שהכל מותר להם. מכאן הם עשויים להגיע לפריקת עול תורה ומצוות, חלילה.

לכן מלמדת התורה את ישראל לרסן את תאוותיהם. אכן, יודעת התורה, כי אם תדרוש מהם לפרוש מכל תאוותיהם בבת אחת, יכבד עליהם הדבר ולא יעמדו בו. על כן ציוותה התורה לרסן עצמם בדברים בודדים. לכשירגילו את עצמם לריסון זה, כבר יקל עליהם שלא להיסחף אחר שאר תאוותיהם.

וזוהי דרכה של תורה ואף יסוד מוסד בחינוך האדם לבניו ותלמידיו: כי בתחילה יאמר להם מה מותר בצורה חיובית, ולאחר מכן מה אסור את השלילה, כי בכך הדבר יותר מתיישב על דעתם. ועין זאת מצאנו כי התנהג הקב“ה עם אדם הראשון בתחילה: ”מכל עץ הגן אכל תאכל“, ורק לאחר מכן: ”ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו“.

לכן מתירה התורה, בתחילת פרשתנו, את השמחה והאכילה באופן כללי: ”ואכלתם שם לפני ה‘ אלוקיכם ושמחתם בכל משלח ידכם“, אך בהמשך מצווה לעשות סייגים וגדרים במאכלים, כדי להרגיל את ישראל לריסון תאוותיהם.

פרפראות - אין מים אלא תורה

”הוי כל צמא לכו למים“.

ידועים דברי הגמרא בתענית ”אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב ‘הוי כל צמא לכו למים‘ - לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה“. כלומר המים הם סמל למידת הענווה, ורק מי שיש לו ענווה יש לו תורה.

אולם ניתן להסביר בדרך נוספת למה נמשלה תורה למים. כי למי שמבחין באמת יודע כי כל העולם יסודו ממים כדוגמא: הבתים והבניינים ממה הם בנויים? מבטון ויסודות וממה הבטון עשוי אם לא ממים. הריהו: הכיסאות, שלחנות וכ“ו, עשויים מעץ, שהו יסודו ממים. ייצור החשמל - מטורבינות מים. כך, שיש מים גלויים ויש מים שאינם גלויים. והתורה, כאמור, נמשלה למים - כדי ללמדך כשם שכל העולם הוא בנוי ממים כך התורה ולימודה חשיבותה היא לאין ערוך כמו שאמרו ”אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי“ ואין ברית אלא תורה, זאת אומרת שאין קיום לעולם ללא תורה.

ומכאן שאדם פיקח הנכנס לחדר, יודע שיש מים שאינם גלויים, ויבין כי הכוח הנסתר שבתורה הוא הכוח שמחזיק את העולם. אולם, אדם טיפש מבין ורואה רק את הגלוי, וכשיכנס לחדר ותאמר לו שיש מים בחדר, יאמר לך: ”מה פתאום!“ הוא לא מבין שיש כוחות שאינם גלויים. ומשום כך, נמשלה התורה למים, שהיא היסוד שמחזיק את העולם, שנאמר: ‘אם לא בריתי‘...

ומשום כך, ניתן להבין למה אמרו חכמים כי המים שהיו במדבר היו בזכות מרים הנביאה - ‘בארה של מרים‘, כי רצו להדגיש לנו כי היסוד של הבית היהודי תלוי באשה. ונכון הדבר, שהטיפשים שרואים את החיצוניות, חושבים שהבית תלוי באיש מכיוון שאותו רואים יותר, מבחוץ, נושא ונותן. אבל כשמביטים פנימה ורואים שהבעל יושב ולומד והולך לשיעורי תורה אזי מבינים שאין זאת אלא בזכות האשה שמאפשרת לו ללכת וללמוד. נמצא, איפוא, שהאשה משולם למים, שהיא הכוח המניע בסתר.