מפרשת השבוע – "הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך"

מפרשת השבוע – "הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך"

מעשה בתלמידו של הרמב"ן זצ"ל, שחלה, ובא הרמב"ן לבקרו, כיוון שראה שקיצו קרב ובא והוא הולך לבית עולמו, אמר לו: שמע נא בני את אשר אצווך, דע שבעולם העליון יש היכל עליון, ושמה יש כסאות למשפט והשכינה ניצבת בעדתם. הנה לך קמיע, ודע שבקמיע זה ייפתחו לך את כל שערי ההיכלות שברקיע עד שתגיע להיכל העליון הזה, ושם תשאל כמה שאלות עצומות שיש לי בנוגע לכלל ישראל. את השאלות נתן לו הרב בכתב, וביקשו שיבוא אליו בחלום ויגיד לו את התשובות שישמע שם. נפטר התלמיד לבית עולמו. ויהי היום והרמב"ן יושב על יד חלונו ועוסק בתורה, והנה הופיעה דמות תלמידו לנגד עיניו. אמר לו התלמיד: ידע רבנו, שבכל מקום שבאתי והראיתי את הקמיע נפתחו בפני השערים, ונתנו לי רשות לעלות מעלה מעלה עד ההיכל הזה שאמר לי הרב, וכשרציתי לשאול את הקושיות שהכין לי רבי ומורי, נראה לי מיד שכל הקושיות אינן קיימות בעולם האמת, ששם עולם האמת, והכל נעשה בצדק ובמשפט (מובא בספר ילקוט מעם לועז שופטים עמוד פ"א).

פעמים רבות עולות שאלות ותמיהות במאורעות הזמן, "למה" "ומדוע" "איך "וכיצד", ופעמים רבות אנשים מתקשים בשאלות אלו ולא מוצאים פתרון. לפני הקב"ה אין כל קושיות ותמיהות, ומה שאנו רואים כאן, שם בשמים ההסתכלות שונה. ולסבר את האוזן, כשם שלא יהיה ניתן לראות דברים זעירים ללא זכוכית מגדלת, או דברים זעירים מאוד ע"י מיקרוסקופ, וכשם שכוכב קטן ניתן לראותו בממדים גדולים ע"י טלסקופ, כך הראיה שלנו לפעמים קטנה מלהבין ולהשיג דברים הנשגבים ממנו.

בהפטרת השבת אומר הנביא ישעיה (פרק נ"ד פסוק י"א) "הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך", ומבואר בזוהר הקדוש (פקודי ח"ב דף ר"מ:), יש אבנים הנקראות "פוך", וצבעם שחור, והנשים צובעות בהן עיניהן, ולעתיד לבא ייקח הקב"ה מאותן אבנים וישים בעיניהם של ישראל ויראה ויגלה לכל ישראל שהאבנים של יסודות ציון ירושלים ובית המקדש, לא שלטו עליהם האומות, ולא נשרפו, אלא כולן נגנזו ולא נאבד מהם אפילו אחד, והכל יחזור למקומו, וכל האבנים היקרות האחרות וכל בניני האבן, כולם עומדים על מקומם. עד כאן לדבריו.

לעתיד לבא כאשר יצבע הקב"ה את עיני ישראל בפוך, נראה הרבה דברים שלא ראינו, ואותו הצבע השחור יהפוך לאור בהיר, כדוגמת בית המקדש שהינו ניצב ועומד לפנינו, ולא נחרב או נהרס, אלא רק נעלם מעינינו. והרבה שאלות וספיקות יהיו כלא היו. אך מאידך ה"פוך" הנזכר גם יחייב הרבה אנשים, כיון שהתורה אשר הייתה מונחת בקרן זווית, תראה לעינינו כל כך גדולה וחשובה, והמצוות שאנשים זלזלו בהם, פתאום יראו לעינינו חשובים, והרבה אנשים גם יצטערו מדוע לא ניצלנו את התורה והמצוות כדבעי, וכדרך שאמרו חז"ל (סוכה נב.) דרש רבי יהודה בר אלעאי, לעתיד לבא מביא הקב"ה את יצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים והרשעים, לצדיקים נדמה כהר גבוה, ולרשעים נדמה כחוט השערה, צדיקים בוכים איך נצחנו אותו, ורשעים בוכים איך לא יכולנו לכבוש חוט שערה. וידועה השאלה המפורסמת, מה מקום לבכיית הצדיקים, והלא יש להם לשמוח, אלא יש לומר בס"ד, אחרי שיעלם היצר הרע מן העולם, יבכו הצדיקים, למה לא נוכל עוד להתגבר על היצר הרע, ולעמוד שוב בניסיון ולנצח.

יראו עיננו וישמח לבנו!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון