מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - צדקה על מנת לקבל פרס

”צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה‘ אלוקיך נתן לך“|.

סגולה גדולה טמונה במצות הצדקה להציל ממוות וממחלות קשות. גם מסוגלת מצוה זו לקדש את האדם ולהביאו לתשובה.

הגמרא בפסחים מלמדת עד כמה מעשי האדם, ולו הקטנים ביותר, יכולים להביאו לחיי העולם הבא: ”תניא, האומר: ’סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני, או שאהיה בן העולם הבא‘ - הרי זה צדיק גמור“.

הגאון מווילנה תמה על כך: וכי אדם יכול להגיע למדרגה של בן העולם הבא בעבור כמה פרוטות?! משום כך סבר הגר“א, כי הנוסח המקורי בש“ס היה כתוב בראשי תיבות: ”הרי זה צ“ג“, והמדפיס טעה והבין שהכוונה לצדיק גמור, אך הכוונה האמתית הייתה לצדקה גמורה (כלומר: אע“פ שהוא מתכוון בעשיית המצוה לסיבה חיצונית, קיים מצוה גמורה).

אבל התוספות קיימו את גירסת הגמרא שלפנינו, ולדעתם אכן אדם יכול לזכות לחיי העולם הבא בעבור מספר פרוטות שנותן לצדקה, ובלבד שייתן אותן ללא תנאים. וזו לשון התוספות (שם ע“ב ד“ה שיזכה): ”והדתנן (אבות פ“א מ“ג): ’אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס‘“ (קשה לתוספות: איך אדם יכול להתנות את קיום המצוה שהוא עושה בתמורה לכך שיהיה בן העולם הבא? הרי הוזהרנו במסכת אבות שלא לעשות מצוות על מנת לקבל פרס!); ותירצו: ”דהיינו בכהאי גוונא שמא לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה, תוהה ומתחרט על הצדקה שעשה; אבל מי שאינו תוהה ומתחרט הרי זה צדיק גמור“.

כלומר, המשנה באבות עוסקת באדם הלוהט אחרי הפרס, כך שאם לא יקבל את שציפה לו יתחרט על קיום המצוה. אדם כזה חייב לשבור מידותיו ולקבל על עצמו לקיים את המצוות משום שכך ציווה ה‘, גם ללא שום תמורה, אותו מזהירה המשנה: ”אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס“.

לעומת זאת, הגמרא מדברת על אדם הנותן צדקה, אשר מבקש להיות בן העולם הבא, אך אינו תולה את קיום המצוה בכך; וגם אם לא תתמלא בקשתו, לא יתחרט על עצם קיום המצוה. דבר זה מעיד על כך שלמעשה הוא מקיים את המצוה כדי לעשות את רצון בוראו, וציפייתו להתגשמות משאלותיו הינה תוספת צדדית בלבד. על אדם כזה אומרת הגמרא, שאפילו מצוה קלה מסוגלת להעלותו לדרגה עצומה של ”בן העולם הבא“. וכבר נאמר בגמרא (ב“ב ט:) כי האדם הנותן צדקה יכול להגיע לידי שבע עשרה ברכות, וז“ל: ”ואמר רבי יצחק: כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, דכתיב (ישעיה נ“ח ז‘): ’הלא פרוש... ועניים מרודים תביא בית... כי תראה ערום...; והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות, שנאמר: ’ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע בצחצחות נפשך.... ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם‘“... עכ“ל הגמרא.

פרפראות - נבואת משה ושאר הנביאים

”נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך ה‘ אלוקיך“.

המילה ”כמוני ” דורשת הסבר. לכאורה נשמעת בה מידה של גאווה אצל משה רבינו, העניו מכל אדם. הרמב“ן חש בקושי זה, הביא שלושה הסברים למילה ”כמוני“:

”‘כמוני‘ - שאני מקרב אחיך, ’יקים לך‘ - תחתי, וכן מנביא לנביא - לשון רש“י. ואמר רבי אברהם: ’כמוני‘ - שאני נביא ה‘, לא מעונן וקוסם. וייתכן שיהיה ’מקרבך‘ - לומר שתוכל לבטוח בדבריו שהוא מאחיך מקרבך. וכן על דעתי: ’כמוני‘ - שיהיה נאמן לנביא לה‘, ותאמין בו כאשר אתה מאמין בי“.

עוד יש לבאר זאת, לפי מה שאמר ה‘ למשה (שמות י“ט, ט‘): ”וגם בך יאמינו לעולם“. משה אינו מתגאה, חלילה, אלא הוא אומר לישראל: האמונה שלכם בי תבוא לידי ביטוי בקבלת נבואתם של שאר הנביאים. נמצא שתוקף נבואתם של כל הנביאים נובע מהבטחת ה‘, שנבואת משה תתקיים לעולם.