מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - בשמחה ובטוב לבב

”ובאו עליך כל הקללות האלה ... תחת אשר לא עבדת את ה‘ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל“.

שאלה גדולה נשאלת כאן: כיצד ייתכן שחוסר השמחה בעבודת השם יגרום לעונש כה כבד? ולא עוד, אלא שהכתוב מדגיש ש“כל הקללות האלה“ - כל העונשים כולם באים על האדם בשל חוסר השמחה שלו! צריך, אפוא, להבין את חשיבותה של השמחה בעבודת השם.

בנביא נחמיה (פרק ח‘) מתואר המעמד המיוחד שהתרחש בראש השנה, ובו עזרא הקריא לעם את דברי התורה. העם שמעו את הדברים, והתחילו לבכות. אמר להם עזרא: ”היום קדוש הוא לה‘ אלוקיכם, אל תתאבלו ואל תבכו, כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה“. לכן אמר להם: ”לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו, ואל תעצבו, כי חדוות ה‘ היא מעוזכם“. הסביר רש“י: ”‘היום קדוש‘ - כי יום ראש השנה הוא; ’כי בוכים כל העם‘ - מפני שלא קיימו התורה כראוי“. אמר להם עזרא: אמנם לא קיימתם כראוי את דברי התורה, ועתה אתם מבקשים לעבוד את ה‘ באופן שלם. אבל עליכם לדעת, שעבודת הבורא שבאה מתוך צער וכאב אינה לרצון הבורא. אדרבא, חדוות ה‘ היא מעוזכם. מצוה שנעשית בלא שמחה ובלא התלהבות אלא מתוך כפייה, אמנם נחשבת מצוה, אך אין היא מגינה על המקיים אותה.

מכאן שהעושה בשמחה - מקבל שכר, ומי שעובד את ה‘ בחוסר שמחה - מקבל את התוכחות.

ואכן, ביום ראש השנה רואים את הצורך בשמחה בעבודת ה‘. ביום זה אנו תוקעים מספר פעמים, גם תקיעות דמיושב וגם תקיעות דמעומד. כבר שאל על כך רבי יצחק בגמרא (ר“ה ט“ז.): ”למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין?“ ותשובתו: ”כדי לערבב השטן“. רש“י הסביר: ”‘כדי לערבב‘ - שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו“. עולה מפירושו של רש“י, שהסיבה לכך שהשטן משתתק היא בשל חיבוב המצוות. כאשר אנו עושים מצוות בחשק ובהתלהבות, הקב“ה נושא את פניו לישראל. עוד מצינו בעניין השמחה בראש השנה: כתב הטור (אור“ח סימן תקפ“א) משם המדרש: ”אמר רבי סימון: כתיב ’כי מי גוי גדול...‘. רבי חנינא ורבי יהושע אומרין: איזו אומה כאומה שיודעת אופייה של אלוקיה (פי‘ - מנהגיו ודיניו). מנהגו של עולם - אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך ציפורניו, לפי שאינו יודע איך יצא דינו; אבל ישראל אינן כן - לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם ומחתכין ציפורניהם ואוכלן ושותין ושמחים בראש השנה, לפי שיודעין שהקב“ה יעשה להם נס“.

חז“ל מספרים על בלעם הרשע: ”מיד ’וישכם‘ - ’ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו‘ - קידם ועמד בזריזות הוא בעצמו. אמר לו הקב“ה: רשע! כבר קדמך אברהם אביהם לעקוד את יצחק בנו, ’וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו‘“. אברהם אבינו לימד אותנו שהשכמה וזריזות מעידים על שמחה שבמצוה.

הנה, התבארה הסיבה לעונשים הכבדים על חוסר השמחה בעבודת ה‘, ומנגד, את השכר הגדול והכפול למי שעובד את ה‘ בשמחה ובטוב לבב.

פרפראות - הסכת ושמע

”וידבר משה והכהנים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה‘ אלוקיך“.

כתב רש“י: ”‘הסכת‘ - כתרגומו“, וכוונתו לתרגום אונקלוס: ”אצית ושמע ישראל“, וכן תרגום יונתן בן עוזיאל: ”צייתו ושמעו ישראל“.

ועוד נראה לבאר: ”הסכת“ - בשעה של ”ושמע ישראל“, היינו בשעת קריאת שמע. הקשב למילים שאתה אומר וכוון לפירוש המילים.