דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - תשובה מצלת מן העונש

”אתם ניצבים היום כלכם לפני ה‘ אלוקיכם“.

”למה נסמכה פרשת אתם ניצבים לקללות? לפי שכשישמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ ממ“ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד באלו? התחיל משה לפייסם, ‘אתם ניצבים‘ וכ“ו - הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה, והרי אתם לפניו“ (רש“י)

משה רבינו מפייס את עם ישראל באומרו: ”הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה, והרי אתם קיימים לפניו“. הדבר תמוה מאד, כיצד אומר מרע“ה לישראל, הרי על ידי דברים אלו ירפו ידיהם בראותם שלא נעשה עמם דבר. משל למה הדבר דומה? לאבא שראה את בנו אוכל בלי נטית ידיים ובלי ברכת המזון, ואמר האב לבנו: אני ממהר לתפילה, אבל כשאחזור אעניש אותך. הילד ששמע זאת החל לבכות. אמרה לו אמו: אל תבכה, הרי יודע אתה שכמה פעמים אביך אמר לך כך, ולבסוף לא עשה דבר. הנה כל בר דעת מבין שאמא זו מקלקלת את החינוך של בעלה! (על בן סורר ומורה כתוב: ”איננו שומע בקולינו“. אומרים חז“ל שאין מציאות כזו של בן סורר ומורה כי צריך שהאב והאם יהיו באותו קול. אבל הפסוק מורה גם שלא יאמר האב דבר אחר והאמא דבר אחר, אלא שניהם יהיו בדעה אחת).

אלא הביאור הוא כך, כששמעו עם ישראל את הקללות והתוכחות, הוריקו פניהם והתחילו להרהר בתשובה ונשבר לבם בקרבם. אמר להם משה: אם כך, אין לכם ממה לחשוש - ”אתם ניצבים היום כולכם לפני ה‘ אלוקיכם“, ובוודאי שתשובתכם הועילה לכם וניצלתם מן העונש, כי אין דבר העומד בפני התשובה.

ידוע שרבינו בחיי בעל ’חובת הלבבות‘ היה חסידא קדישטא. יום אחד הוא הלך בדרך וראה אחד ואמר לו: שלום. אמר לו אותו רשע: הרי כתוב (ישעיה מ‘, כ“ב): ”אין שלום אמר ה‘ לרשעים“.

אמר לו רבנו בחיי: בוא ונעשה הסכם. הלכו שניהם לבית הכנסת, ופתח רבנו בחיי את ההיכל ופתח את ספר התורה, ואמר לאותו רשע: אתה תעמוד כאן ותאמר: ’חטאתי, עוויתי, פשעתי‘ בלב ונפש ותחזור בתשובה שלימה וכל עוונותיך יהפכו למצוות, ואתה תהיה יותר צדיק ממני כי ”מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין“ (ברכות ל“ד:). שמע זאת אותו רשע וחזר בתשובה שלימה..

כך גם כאן - עם ישראל הוריקו פניהם וחזרו בתשובה, ואמר להם משה שע“י תשובתם ה‘ מוחל וסולח להם.

פרפראות - לשמוע בקול ה‘

”ואתה תשוב ושמעת בקול ה‘ ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום“.

אדם אחד שאל את הריב“ש שאלה, והריב“ש השיבו. אך תשובת הריב“ש לא ישרה בעיני השואל, והוא חזר ושאל את הריב“ש על כך. השיב לו הריב“ש בשנית, והקדים לכתוב לו דברי תוכחה. וכך כתב הריב“ש: ”הגיעני מכתבך כי לא ישרה בעיניך תשובתי, יען כי היא נגדך. ואני ביארתי לך המשנה ההיא אשר שאלת ממני לפרש אותה לך באר היטב, וכן עשיתי והארכתי בה ובכל ענייניה, כלליה ופרטיה, בלשון מבואר. וכל דבריה נכוחים למבין. ואם כנגדך - מה אעשה לך? הלמענך תיעזב ארץ וייעתק צור תורה ומשפטיה הישרים ממקומם? ואם לא ישרו בעיניך, מי יסדם ראם ויספרם הכינם וגם חקרם ויאמר לאדם? ואשר לא בחרו בם טפש כחלב ליבם. וכבר אמר הנביא: ’כי ישרים דרכי ה‘ ופושעים יכשלו בם‘.

דברי הריב“ש הם מוסר נפלא: את מצוות התורה צריך כל אחד ואחד לקיים כפי שנצטווינו בתורה וכפי שהורו לנו חכמי ישראל ומורי ההלכה לדורותיהם. מי שמחפש תשובת הלכה שתתאים לרצונותיו דווקא - עליו להתוודות בלב נשבר ונדכה ”בגדתי בתורתך“. הוא צריך לקבל עליו לעשות רצונו יתעלה ככתבו וכלשונו, ”לשמוע בקול ה‘“, כאילו היה רצונו של האדם עצמו, ”עשה רצונך כרצונו“. דברי הריב“ש הן הן ביאורו של הפסוק.