כוחם של עשרת ימי תשובה

מפרשת השבוע – כוחם של עשרת ימי תשובה

בספר שמואל א' (פרק כ"ה), מסופר על עשיר גדול ובעל נכסים ששמו נבל, וביום בו הוא גזז את צאנו, שלח דוד המלך, עשרה נערים לכרמל, לשאול בשלומו, הזמן היה ערב ראש השנה, והנערים היו זקוקים לצרכי סעודת החג, ובעת בה היו גוזזים את הצאן דרכם הייתה לעשות יום טוב משתה ושמחה לרגל גזיזת הצאן, והיו נוהגים לקבל את הבאים בסבר פנים יפות.

הנערים אשר באו אל נבל נתקבלו בזלזול ונבל שואל: "מי דוד ומי בן ישי" (שם פסוק י'), ולמה אתן לכם ולו משלי, והלא מרות המואבייה בא. (רשי"). דוד שומע את הדברים ומחליט לצאת למלחמה עם אנשיו, כיון שכבר נמשח למלך על פי שמואל הנביא, וכבר נטו אחריו רוב שבט יהודה, ודינו של נבל במורד במלכות (מלבי"ם).

אביגיל אשת נבל בשמעה את הדבר מפי אחד הנערים, לקחה מנחה מכובדת, שלחה עם הנערים, והלכה אחריהם, ולא ספרה לנבל, ובדרך היא פגשה את דוד המלך, התנצלה בפניו על המעשה והתחננה על נפשה ועל נפש בני ביתה, דוד מקבל את בקשתה, ונמנע מלהרוג את נבל.

למחרת ספרה אביגיל לבעלה נבל על המנחה שהביאה לדוד ונעריו, ועל אף שהיה עשיר גדול, הוא נצטער צער גדול "וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן" (שם פסוק ל"ז), ומרוב קמצנותו, מצער גדול זה נשתתק ונהיה כמת על המנחה שנתנה אשתו לדוד (רד"ק).

ולאחר עשרה ימים מתואר בפסוק: "ויהי כעשרת הימים ויגף ה' את נבל וימות" (שם פסוק ל"ח), ואמרו רבותינו בגמרא בראש השנה (יח.) אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ופרש"י, שהמתין לו הקב"ה אולי ישוב בתשובה ולא שב.

המקרא מעיד על נבל שהיה קשה ורע מעללים, וגם אשתו אביגיל מעידה שהיה איש בלייעל, "כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו" (שם פסוק כ"ח). ובמדרש אמרו (שוחר טוב תהילים פרק נ"ג), נבל כופר בהקב"ה היה, בעל עין הרע ומגלה עריות. ע"כ.

ועם כל הדברים הרעים הללו, אף על פי כן הקב"ה נתן לו הזדמנות בימי עשרת ימי תשובה, אולי ישוב, אך הוא לא ניצל את ימים קדושים אלו. כך כל אחד מישראל מקבל הזדמנות של ימי פז לשוב בתשובה בימים קדושים אלו. ומי לא ינצל הזדמנות זו?

וה' יזכנו לגמר חתימה טובה לנו ולכל בית ישראל!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון