הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - שכר מצוה

”ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם“.

”אין כתיב כאן ’ויקחו‘, אלא ’ויקח‘. לימד על שם שנתאמץ במצווה יותר מיפת, לכן זכו בניו לטלית של ציצית, ויפת זכה לקבורה לבניו, שנאמר (יחזקאל ל“ט, י“א): ’אתן לגוג מקום שם קבר‘“ (רש“י בשם תנחומא נח, ט“ו).

שם ויפו קיימו את המצוה, למרות ששם התאמץ והזדרז יותר במצוה. בשכר המצוה זכה שם למצות ציצית, ושכרו של יפת הוא זכות הקבורה.

מדוע דווקא שכרו של שם הוא מצות ציצית? זאת משום שבמצוה זו מודגשת חשיבות הזהירות והזריזות. על מצות ציצית אמרו חז“ל (מנחות מ“ג:): ”כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה“; וכאשר רוצה הגמרא להביא דוגמא לכלל של ר‘ נתן: ”אין לך מצוה קלה שכתובה בתורה שאין מתן שכרה בעולם הזה , ולעולם הבא איני יודע כמה“ - היא מספרת: ”מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית. מצוה זו הגנה עליו שלא יבוא לידי מכשול, כמבואר שם בגמרא (מ“ד.): וידוע מה שאמרו המקובלים, שעל ידי מצות ציצית האדם זוכה לאור המקיף. עוד אמרו, שאם מגיע אדם חלילה לידי כעס יתפוס בידו את כנף הציצית או יסתכל בה ובזה יוסר כעסו ותנוח דעתו. הרי שגדלות מידות הזהירות והזריזות דווקא במצות הציצית. שם הזדרז במצוה, וזריזותו הועילה לבניו לזכות במצות הציצית.

עוד יש לומר, ששם נמנע מלראות את ערוות אביו, ומיד כיסהו, והציצית מביאה את האדם ל“ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם“. ”ועוצם עיניו מראות ברע“ (ישעיהו ג“ל, ט“ו; ועין ב“ב נ“ז:). מי שזריז וזהיר בהימנעות מראיות אסורות זוכה ורואה, מידה כנגד מידה, פני שכינה. וידוע שהאדמו“ר רבי ישראל אבוחצירא ה“בבא סאלי“ זיע“א, הגיע למדרגת הקדושה ולדרגתו הגבוהה בזכות ששמר על קדושת עיניו.

לעומת שם, יפת - אף שגם הוא לקח חלק במצוה - לא הזדרז כאחיו. לכן הוא יקבל את שכרו רק בעוד אלפי שנים. ולמרות שגוג ומגוג, מיוצאי חלציו של יפת, עתידים להילחם בעם ישראל, הקב“ה זוכר חסדי אבות וישלם לגוג בכך שיבוא לקבורה, בזכות המצוה שעשה יפת.

שכר המצוות מופיע שוב בפרשתנו בקשר למעשיו של נמרוד. התורה מאריכה בתיאורים על נמרוד: ”וכוש ילד את נמרוד, הוא החל להיות גיבור בארץ. הוא היה גיבור ציד לפני ה‘ על כן יאמר כנמרוד גיבור ציד לפני ה‘“. מה הייתה גבורתו של נמרוד? אומר רש“י: ”‘להיות גיבור‘ - להמריד כל העולם על הקב“ה בעצת דור הפלגה. ’גיבור ציד‘ - צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום. ’לפני ה‘‘ - מתכוון להקניטו על פניו. ’על כן יאמר כנמרוד‘ - על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע ריבונו ומתכוון למרוד בו. יאמר: זה ’כנמרוד גיבור ציד‘. הרי שנמרוד היה ראשון הכופרים והממרידים כנגד ה‘

והנה בהמשך מתארת התורה את בניית נינוה ע“י אשור: ”ותהי ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער. מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח“. ביאר רש“י: ”‘מן הארץ‘ - כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל, יצא מתוכם“. בהמשך מתאר הכתוב את נינוה בכינוי: ”העיר הגדולה“ (ראה רש“י ושפתי חכמים).

וזהו דבר מופלא ומדהים! בעוד למעלה מאלפיים שנה מהיום שבו בנה אשור את נינוה, יהיו אנשי נינוה רעים וחטאים ותהיה רעתם רבה. אבל הקב“ה זוכר שלפני שנים רבות, בעת ייסוד העיר, עשה זאת אשור לשם שמים, שכן רצה להתרחק ממגמת הכפירה של נמרוד. אמנם אשור עשה זאת בסתר, לא בצורה גלויה ומפורסמת, כפי שעשה זאת אברהם אבינו; ובכ“ז העיר נבנתה על יסוד של קדושה, כדי להתרחק מנמרוד ומהשפעתו השלילית. ובשל כך יאמר הקב“ה ליונה: לך אל נינוה והחזירם בתשובה. הקב“ה זוכר להם את זכות אביהם אשור, ובזכותו הוא יעורר אותם לתשובה. הרי לנו מתן שכרן של מצוות!