אור החיים הקדוש על התורה

ממעיינה של תורה – פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע

”גר ותושב...“, טעם טענתו גר ותושב, על פי מה שכתב רמב“ם בפ“ג מהלכות זכיה ומתנה וז“ל מתנת חינם לגר תושב שאתה מצווה להחיותו דכתיב גר ותושב וחי עמך. ויש לך לדעת כי תורתנו הקדושה היא שכלית ובפרט בענייני ההנהגה הארצית וכמו שאנו מתנהגים בגר היושב עמנו כמו כן יתחייב שכליות יושבי הארץ להנהיג ביניהם להחיות אדם שהוא גר ותושב עמהם ולתת לו מתנת חינם והיא טענת אברהם גר ותושב אנכי תנו לי, ודקדק לומר גר ולא הספיק לומר תושב, המכוון לומר שהגם שאני גר ואיני מכם אעפ“כ הריני תושב. עוד טעם אומרו גר כי חש לומר על עצמו תושב בעולם הזה והוא הפך מידת הצדיקים לזה הקדים לומר גר.

”ואקברה מתי מלפני...“, פירוש שלא יעכבוהו. עוד נתכוון לומר היות שעתיד הוא לגלות דעתו כי חפץ הוא בשדה עפרון ונותן בה ממון, עתה יאמרו מה ראה אברהם לתת כולי האי בסדנא דארעא (חלקת אדמה) הלא דבר הוא ודאי שראה בו דבר גדול שישווה בכפלי כפלים, לזה הקדים לומר ואקברה מתי לקברו מלפני פירוש זה הוא שמכריחו שלא לחוש על ממונו, ואם לא היה מתו לפניו לא היה קונה דר, ומעתה הגם שיקנה שדה עפרון בכל ממון שבעולם יתלו שהוא מקום מובחר לקבורה ולהם אין בכך כלום. (אור החיים הקדוש על התורה)