הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - לספוד לשרה ולבכותה

”ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה“.

בפרשת מיתתה של שרה אמנו והספדו של אברהם אבינו, אנו רואים את גודל מעלתה של שרה אמנו.

התורה כותבת את האות כ של המילה ”ולבכתה“ קטנה יותר משאר האותיות, ללמדנו שבכיו של אברהם אבינו על פטירתה שונה מבכיו של כל אדם שבוכה על מתו.

הנוהג שבעולם הוא, שכאשר נפטר אדם קרוב, מיד פורץ הבכי; ורק לאחר זמן מה הוא מסוגל להספיד את מתו. אבל אצל אברהם אבינו, קודם הוא בא להספיד את שרה, ורק אחר כך הגיע לידי בכי.

הסיבה לכך היא, שאמנם אברהם אבינו הכיר את שרה אמנו שהייתה בת מאה כבת עשרים ובת עשרים כבת שבע, נקייה מחטא, וידע כי הולכת היא לעולם העליון ומקומה בגן עדן, במקום צדקנות וחסדניות. ידע אברהם שבמקום שאליו היא תגיע היא תשמח כפי שלא שמחה בעולם הזה, ולפיכך במחשבתו העמוקה גמר אומר שלא לבכות, וניגש להספידה ללא בכי כלל.

ואכן, בעל ה‘אור החיים‘ הקדוש ביאר את הפסוק: ”ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם“, שבמעשה השריטה האדם פוגם את גופו מתוך שהוא בהול על מותו, ואת זה הוא עושה כיון שאין לו אמונה שהנשמה והנפש עולים לעולם העליון.

אבל אחר שהספיד את שרה, החליט אברהם שמן הראוי לו לבכות, וזאת משני טעמים: האחד, הרי אברהם במעשיו מחנך את בניו לשמור את דרך ה‘ ואת כל דורות ישראל. הוא צריך לחנכם שיש לבכות על המת, ומי שלא בוכה הרי הוא אכזר (ראה ברמב“ם פי“ג מהלכות אבל הלכה י“ב).

אדם שמתה אשתו - חרב עולמו עליו, כמו שכתוב: ”מתה עלי רחל“, וכן אצל אברהם אחרי מיתת שרה כתוב: ”ואברהם זקן“ - הזקין במיוחד מתוך צער.

הטעם השני הוא, שאם לא יבכה אברהם על שרה, עלולים בני חת שלא לרדת לסוף דעתו, ולא יבינו מהי גדולת נפשה של שרה.

לכן הספיד אברהם את שרה, ותוך כדי ההספד התעורר לבכות בכי של הכרח. ”לספוד לשרה ולבכותה“.

מסופר על בעל ה‘בית חדש (הב“ח) שהיו לו שתי בנות. אחת מהן נישאה לגאון האדיר בעל ה‘טורי זהב‘, אך נפטרה בדמי ימיה. בעלה הדגול, בעל הט“ז, קם והספיד אותה הספד סוחף ומרגש מתוך בכי מר. כל הקהל שמעו את הספדו ונסחפו אף הם אחרי בכיותיו בשומעם על השריפה הגדולה אשר שרף ה‘.

לאחר ימי האבל הגיעה משלחת לבעל ה‘בית חדש‘, והציעו לו להשיא את בתו השנייה לגאון בעל ה‘טורי זהב‘. ה‘בית חדש‘ לא הסכים. לפליאתם של השומעים הוא נימק את סירובו בכך שהט“ז לא אהב את אשתו הראשונה. והראיה לכך, שאילו אהב אותה באמת, לא היה מספידה כל כך הרבה, שכן היה צריך להיות משוכנע בכך שהגיעה לעולם שכולו טוב.

פרפראות - חינוך למצוות

”ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם“

”‘בקע‘ - רמז לשקלי ישראל, בקע לגולגולת. ’ושני צמידים‘ - רמז לשני לוחות מצומדות. ’עשרה זהב משקלם‘ - רמז לעשרת הדברות שבהן“ (רש“י בשם בראשית רבה ס‘ ו‘)

ברמזים הללו לימד אליעזר את רבקה מסר חשוב אודות קיום המצוות. אל תחשוב רבקה שאת המצוות יהיה על בניה לקיים רק אחרי שיצאו ממצרים ויקבלו את התורה. כבר מעתה עליו להשריש בהם את התורה, את יסוד השלמות של עם ישראל, הרמוז בחצי שקל, ואת מצוות התורה הרמוזים בעשרת הדיברות.