”ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים“

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - - יוסף מייעץ לפרעה

”ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים“.

לאחר שפתר יוסף הצדיק את החלומות לפרעה, הוא עומד ומייעץ לו מה לעשות כדי להינצל מהגרה הקשה של הרעב. שואלים המפרשים: מי מינה את יוסף הצדיק לתת עצות לפרעה (עיין ’ליקוטי אנשי שם)? ועונים, שאותו הלילה שבו חלם פרעה את חלומותיו היה ליל ראש השנה. אמר לו יוסף: מה שנקבע בראש השנה יתקיים כל השנה. פרעה התפלא על כך, כי לא ידע שהשנה מתחילה בחודש תשרי, ולכן ביקש מיוסף עצה כיצד יש להתכונן לקראת השנה החדשה.

את השאלה הזו יישב גם מורנו ורבנו, רב הגאונים, הגאון הגדול רבי עזרא עטייא זצ“ל, ראש ישיבת ’פורת יוסף‘. הוא הסביר שהתשובה רמוזה במילה שכתובה בתחילת הפסוק: ”ועתה“. כאשר פתר יוסף הצדיק את החלומות לפרעה, לא ידע פרעה מה עליו לעשות כדי לשרוד בשנים הקשות המחכות לו. אמר פרעה ליוסף: ”ועתה“ - כלומר, אמור לי, יוסף הצדיק, מה עלי לעשות? ענה לו יוסף: אם אתה כבר שואל אותי, אומר לך מה לעשות.

זכורני שישבתי פעם בישיבה וחיפשתי בספרים מקור לדבריו של ראש הישיבה זצ“ל. כשמצאתי הראיתי לו זאת, והוא שמח מאוד ואמר: ברוך שכיוונתי לדברים אלה“.

שיחות ומאמרים - פגישת יוסף עם בנימין

”וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו, ויאמר הזה אחיכם הקטֹן אשר אמרתם אלי? ויאמר אלוקים יחנך בניו“.

כאשר ראה יוסף את אחיו בן-אמו, את בנימין, התמלא ברחמים וביקש לבכות, ככתוב: ”וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה“. ויש להבין: מה גרם ליוסף לבוא לידי בכי? אדרבה, היה עליו לשמוח בראותו את אחיו בן-אמו אחרי כל כך הרבה שנים שלא ראהו?

פשט הדברים הוא, שבפעם הראשונה ראהו מרחוק ולא זיהה בו קלסתר פניו של אמו. רק לאחר שהתקרב בנימין אליו ראה בו יוסף דמיון לאמו, התרגש ובכה עד דמעות.

נראה לבאר עוד על פי דברי רש“י בשם המדרש (בראשית רבה צ“ד, ח‘): ”שאלו: יש לך אח מאם? אמר לו: אח היה לי ואיני יודע היכן הוא. - יש לך בנים? אמר לו: יש לי עשרה. אמר לו: ומה שמם? אמר לו: בלע ובכר וכ“ו. אמר לו: מה טיבן של שמו הללו? אמר לו: כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו: בלע שנבלע בין האומות, בכר שהיה בכור לאמי, אשבל ששבאו אל, גרא שנתגייר באכסניה, נעמן שהיה נעים ביותר, אחי וראש אחי היה וראשי היה, מופים מפי אביו למד, חופים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו, וארד שירד לבין האומות. מיד נכמרו רחמיו“ (עיין סוטה ל“ו:).

חכם מנשה זצ“ל היה אומר, שבנימין הזכיר את כל שמותיו של בניו לא לשבחו של יוסף אלא לגנותו, והיה מקלל את יוסף וקרא לבנו בלע, לומר הלוואי שייבלע וימות שכן ירד למצרים ונטמע שם בניהם, וכן בכל השמות. כששמע כך יוסף אמר: כיצד אחי בן אמי אומר כך, והרי מסרתי את נפשי כדי שלא ליפול לידי אשת פוטיפר ושמרתי את עצמי בקדושה ובטהרה, וגם ישבתי בבור י“ב שנים על כך, ושמרתי על כל התורה למרות שהייתי במקום כל כך טמא! לכן ביקש לבכות על שאחיו חושד בו.

פרפראות - צופן ומפענח

”ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח“.

”‘צפנת פענח‘ - מפרש צפונות, ואין ל‘פענח‘ דמיון במקרא“ (רש“י).

לפי דברי רש“י, היה צריך לקרוא ליוסף ”פענח צפונות“, ולא ”צפנת פענח“!

אלא הכוונה היא, שעיקר השבח של יוסף, גם בעיני פרעה, היה שיוסף היה מצפין את עצמו ולא היה מפרסם את עצמו כל ועיקר. לכן הקדים את ‘צפונו‘ של יוסף ליכולת ה‘פענוח‘ שלו.