”ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות“

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך

”ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות“.

למרות שיעקב אבינו שמע את דברי בניו על כך כי יוסף עודנו חי, וגם ראה את העגלות והסימנים המיוחדים ששלח לו יוסף, בכל זאת אין לבו שלם בהכרה שיוסף חי. הוא רוצה לראות את יוסף במו עיניו כדי להאמין בכך.

הסיבה שבגללה היה קשה ליעקב אבינו להאמין כי חי בנו נעוצה בעבר. אחר שנמכר יוסף, כאשר ראה יעקב את הכתונת מוכתמת בדם, קרע את שמלותיו - ”ויתאבל על בנו ימים רבים“. התורה מספרת: ”ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, וימאן להתנחם“. מדוע ל בניו ובנותיו - אפילו הקטנים - קמו לנחמו? מסביר זאת הגאון המקובל הרב אברהם אזולאי בעל ה“חסד לאברהם“ בשם תלמידי האר“י הקדוש. יעקב אבינו הצטער מאוד, שהרי ”סימן זה היה מסור מפי הגבורה: אם לא ימות אחד מבניי מובטח אני שאיני רואה גיהינום“ (רש“י ל“ז, ל“ו בשם מדרש אגדה). בכה יעקב שלא יזכה ל“מה רב טובך אשר צפנת ליראיך“. אמרו לו בניו: סבא, הרי ”כל המתקשה על מתו יותר מדאי - על מת אחר הוא בוכה“ (מועד קטן ז“ך:; יורה דעה סי‘ שצ“ד סעי‘ א‘). חוס ורחם עלינו! לכן באו כל בניו ובנותיו, גדולים וקטנים, לנחמו. כדי למנוע מילדיו עגמת נפש, הסביר להם יעקב שאין הוא בוכה על המת, אלא על חיי העולם הבא שעלול הוא להפסיד.

והנה עתה, כאשר מספרים לו הבנים: ”עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים“ - מתקשה יעקב להאמין להם. הרי עיקר דאגתו וצערו היה על חיי העולם הבא, על החיים הרוחניים. לא דאג יעקב על חיי העולם הזה, על החיים הגשמיים. ועכשיו כאשר נודע לו שיוסף נמצא במצרים רבתה דאגתו: אכן, מבחינה גשמית התברר לו שיוסף חי; אך האם הוא עדיין חי מבחינה רוחנית? אם מושל הוא בכל ארץ מצרים, הייתכן שנשאר בו צלם יהדות?! חיים גשמיים כאלו, שאין בהם טיפת רוחניות, משולים אצל יעקב למיתה.

לכן אמר: ”אלכה ואראנו“, וכדברי ’אור החיים‘ הקדוש: ”על כן לא הייתה שמחתו שלמה מספק זה, עד וירא אליו והכיר בו בפניו, כי הכרת הפנים תענה באיש. וכמו כן מצינו לצדיקים שלמים וכן רבים שהכירו ברושם הפנים מעשה אדם, ומכל שכן יעקב אבינו שיכיר“. יעקב רוצה לראות את יוסף במו עיניו, כדי להבחין אם חי הוא מבחינה רוחנית, או שמא איבד את מדרגתו בהיותו במצרים.

בשל דרגתו של יעקב למצבו הרוחני של יוסף, הוא שולח לפניו את יהודה: ”ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפני גושנה“, ומדרשו (בראשית רבה צ“ה, ג‘; תנחומא ויגש י“א): ”לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה“ קשה ליעקב להאמין שיוסף הקים שם בית תלמוד.

אפילו כאשר כבר נפגש יעקב עם יוסף, עדיין ניקר בו הספק. יוסף, מצדו, מתרגש מהמפגש. הוא קם השכם כדי להקביל את פני אביו, ובעצמו אוסר את מרכבתו, משום כבוד אבא. כאשר הם נפגשים, יוסף נופל על צווארי אביו ובוכה. אבל באותה שעה קורא יעקב קריאת שמע. כאשר אומר יעקב: ”ואהבת את ה‘ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך“, הוא מבקש לבחון את יוסף: האם אוהב הוא את ה‘ בכל לבבו, נפשו ומאודו?

רק כאשר נשלמה הבחינה, באמצעות קריאת שמע ובראיית תואר פני יוסף - נרגע יעקב. רק עכשיו הוא יודע, ש“רב עוד יוסף בני חי“ - דהיינו: יש לי ”מה רב טובך אשר צפנת ליראיך“. ואם כך, הרי ש“אמותה הפעם אחרי ראותי פניך“?

בוא וראה את מעלתו של יעקב! צער הפרידה מבנו האהוב היה קשה עליו ביותר, ובכל זאת אין הוא מוכן לחבקו ולנשקו ולגלות את אהבת לבבו אליו בטרם ידע כי יוסף לא רק ”מושל בכל ארץ מצרים“, אלא גם מושל ביצרו, כנאמר (משלי ט“ז, ל“ב): ”טוב ארך אפיים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר“ (ראה עוד לראש ישיבת ’פורת יוסף‘, דודי הגר“י צדקה זצ“ל, ב‘קול יהודה‘, שפירש בדרך זו והרחיב.