השבת / הפרשה – בזוהר - ויגש ר"י ע"א

השבת / הפרשה – בזוהר - ויגש ר"י ע"א

והקול נשמע בית פרעה. רבי אבא פתח ואמר נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה‘ לבי ובשרי ירננו אל אל חי. בוא ראה, כל בן אדם שמתפלל תפילתו ועומד לפני אדונו, צריך לו להקדים לו ברכות בכל יום ויום, ולהתפלל תפילתו לפני אדונו בזמן שצריך.

בבוקר, לאחוז בימין של הקב“ה. במנחה, לאחוז בשמאל. ותפילה ובקשה צריך לו לבן אדם בכל יום ויום, כדי להיאחז בו. והעמדנו, מי שמתפלל תפילתו ועומד לפני אדונו, צריך לו שלא להשמיע קולו בתפילתו, ומי שמשמיע קולו בתפילתו, תפילתו אינה נשמעת.

מה הטעם, מפני שהתפילה היא לא אותו הקול שנשמע, שאותו קול שנשמע הוא לא תפילה. ומי היא תפילה, זה קול אחר שתלוי בקול שנשמע, ומי הוא הקול שנשמע, זה אותו קול שהוא בו‘, הקול שתלוי בו זה אותו קול בלא ו‘.

ומפני כך לא צריך לו לבן אדם להשמיע קולו בתפילתו, אלא להתפלל בלחש באותו קול שלא נשמע, וזו היא תפילה שמתקבלת תמיד, וסימנך והקל נשמע, קל בלא ו‘ נשמע. זו היא תפילה שהיא בחשאי שכתוב בחנה וקולה לא ישמע. זו היא תפילה שהקב“ה מקבל, כאשר נעשה תוך רצון וכוונה ותיקון כיאות, ולייחד יחוד אדונו כיאות בכל יום.

פתגם השבוע – רבי אריה ליב הסבא משפאלי – הגיהינום

אילו היה החטא כתוב בספרים והגיהינום נתון בחיים, לא היה שום יהודי נתפס לדבר עברה.

אך מה לעשות והחטא נתון בחיים - והגיהינום כתוב בספרים?.