הרב מרדכי אליהו זצ"ל

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - - קנייה כפולה

”ויצו אותם ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החתי לאחוזת קבר“.

על הפסוק: ”הנה אנוכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען“, ביאר רש“י בשם המדרש (שמות רבה ל“א, י“ז): ”‘כריתי‘ - לשון כרי - דגור, שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותו כרי, ואמר לעשו: טול זה בשביל חלקך במערה“.

כמו כן כתב רש“י בשם המדרש (שם): ”אבל מה שרכש בפדן ארם, הכל נתן לעשו בשביל חלקו במערת המכפלה. אמר: ’נכסי חוצה לארץ אינן כדאי לי‘. וזהו: ’אשר כריתי לי‘ - העמיד לו ציבורין של זהב וכסף כמין כרי, ואמר לו: ’טול את אלו‘“ (ועיין באורך ב‘ספר הישר‘, ויחי, שם מובא הוויכוח בין עשו לשבטים בעת הקבורה).

לכאורה יש לשאול: מדוע היה צריך יעקב אבינו לשלם כל כך הרבה כסף עבור המערה? הרי אברהם אבינו כבר קנה אותה בהון עתק מעפרון והוריש אותה ליצחק, שכן דווקא יצחק נבחר להמשיך את בית אברהם, ולא ישמעאל. כיוצא בזה, יצחק מעביר את המערה לבנו ממשיכו, הוא יעקב, ולא עשו. הרי שלעשו אין כל חלק ונחלה במערה, ומדוע, אפוא, נזקק יעקב לשלם סכום רב כך לעשו?

הגמרא לומדת שזרעו של אברהם הוא דווקא יצחק ויעקב, ולא ישמעאל ועשו (נדרים ל“א.): ”והאיכא ישמעאל! (כלומר: שמא גם ישמעאל כלול בזרעו של אברהם?) ’כי ביצחק יקרא לך זרע‘ כתיב“. ממשיכה הגמרא: ”והאיכא עשו! (ואולי הוא נכלל בזרעו של יצחק) ’ביצחק‘ - ולא כל יצחק“. הסביר רש“י: ”עשו אינו נקרא זרע יצחק“! וכתב הרמב“ם (פ“ט מהל‘ נדרים הל‘ כ“א): ”נדר מזרע אברהם מותר בבני ישמעאל ובני עשו, ואינו אסור אלא בישראל, שנאמר: ’כי ביצחק יקרא לך זרע‘, והרי יצחק אמר ליעקה ’ויתן לך את ברכת אברהם‘“. הסביר הרדב“ז, שמדרשת הפסוק ”‘ביצחק‘ - ולא כל יצחק“, עדיין לא ברור על איזה חלק מזרעו של יצחק מדובר, על יעקב או שמא על עשו; ולכן המשיך הרמב“ם והביא את הפסוק: ”ויתן לך את ברכת אברהם“ שנאמר ליעקב, כדי לחדד שדרשת הפסוק מתייחסת דווקא ליעקב, ולא לעשו.

אם כן, מדוע היה צריך יעקב לשלם לעשו סכום עתק עבור מערת המכפלה? הרי המערה מגיעה לו מדין ירושה! אלא, ידע יעקב אבינו שיבואו אנשים מצאצאיו של עשו ויבקשו לערוך חשבונות והסכמים על חלוקת ירושלים, הר הבית ומערת המכפלה. לכן עמד יעקב ושילם עוד פעם כרי גדול, כדי שלא תהיה שום טענה לזרעו של עשו. גם בעתיד, אם ירצו ’להתחשבן‘ עימנו ולקחת מאיתנו את המערה, נדרוש החזר תשלום של יעקב: נחשב את שווי המכר שעשה יעקב עם עשו, שהיה עצום במיוחד, כך שאף מדינה לא תצליח להחזיר לנו את הכסף... ועם כל זה, אנחנו לא נסכים למכור את נחלת אבותינו.

פרפראות - שמחת החיים

”ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנו וארבעים ומאת שנה“.

שואל הזוהר הקדוש: לשם מה מסכמת התורה את גילו של יעקב אבינו? ידוע שבהגיעו למצרים הוא היה בן מאה ושלושים שנה, כפי שכתוב בהמשך הפרש: ”ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך, ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה“. ובמצרים הוא חי עוד שבע עשרה שנים. הרי שבפטירתו היה בן מאה ארבעים ושבע שנים. מדוע אם כן, נצרכת התורה לפרט חשבון פשוט זה?

אלא, התורה רוצה ללמדנו שאדם שחי כל ימיו בצער, ובסוף ימיו הוטב וחי בשמחה, הרי הוא שוכח את הצער שהיה מנת חלק בראשונה, ודומה בעיניו כאילו כל חייו היו בשמחה. כך אצל יעקב אבינו. התורה מעידה שהוא ’חי‘ מאה ארבעים ושבע שנים, כלומר, כל שנות חייו היו טובות, למרות שעבר צער וסבל רב במשך כל ימי חייו (עיין ב‘אור החיים‘).