ותיראן המילדות את האלוקים... הילדים“

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - יראת ה‘ של המיילדות העבריות במצרים

”ותיראן המילדות את האלוקים, ולא עשו, כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים“.

”ותחיין את הילדים - מספקים להם מים ומזון“ (רש“י).

מכאן אנו למדים את גודל צדקתן של המיילדות, ולעומתו את גודל רשעותו של פרעה, המשעבד הראשון של ישראל. רשעותו הייתה לא רק ששעבד את בני ישראל בעבודה קשה, עינה אותם בפרך והתנכל לילדי ישראל - ”פן ירבה“ - אלא גם בכך שהגדיל לבקש מהמיילדות העבריות שתהיינה הרוצחות של הילדים. ואכן במהלך כל השיעבוד והיציאה ממצרים, פרעה מתחמק מליטול אחריות על רשעותו ומתחכם להטילה על אחרים, כפי שעשה בגזירת השיעבוד: ”ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל... הבה נתחכמה לו“, היינו שפרעה מבקש לתלות את הגזירה בעמו ולכפר על ידיו המגואלות בדם.

גם בעניין זה הוא חושב להתחכם, ומבקש מהמיילדות לרצוח, כך שהוא כביכול נקי, כי ”אין שליח לדבר עבירה“ (קידושין מ“ב:, ב“ק נ“א. ועוד). ובאמת לא ידע כי אף שבדיני אדם ”אין שליח לדבר עבירה“, הרי שבדין שמים יתחייב (תוספות רא“ש קידושין מ“ב.). ויש אומרים שכאשר גוזר לעשות עבירה הוא חייב גם בדיני אדם (ראה ר“ח קידושין מ“ג., ש“ך חו“מ סי‘ קב“ב ס“ק א‘).

עוד אנו רואים את התחכמותו ורשעותו הרבה בגזירתו להרוג את ילדי ישראל. פרעה גזר על הזכרים ולא על הנקבות, בחושבו שאם הבנים לא יחיו, לא יהא מי שיגן על כבודן של בנות ישראל, וכך יוכלו המצרים להעביד אותן ולשעבד את גופן. ידועים דברי הזוהר הקדוש אודות חשיבותן של בנות ישראל, אשר בזכותן נגאלו ישראל ממצרים, בכך שאף בת מבנות ישראל לא התבוללה ולא הייתה עם איש מצרי.

כנגד הרשעות הגדולה של פרעה, מתנהגות המיילדות במוסריות גדולה. שהרי בגזירת פרעה על הילודים נתן למיילדות שתי הוראות, האחת - להרוג את הבנים ולהחיות את הנקבות, והשנייה - שלא לעזור להם בסיפוק צרכיהם. למעשה, היו המיילדות רשאיות להקשיב למאמר המלך, משום שזהו ציווי של מלך, ויש בדבריו ”דינא דמלכותא“. ועוד, אם לא יקשיבו לדבריו יכניסו עצמן לסכנת נפשות. אך שפרה ופועה לא חששו מבני האדם אלא שמו יראת ה‘ על פניהן, ובלשון הפסוק: ”ותיראן המיילדות את האלוקים“. אדם שעובד מיראה, מתעלה ועובד את ה‘ אף מאהבה. ולא זו בלבד שלא הרגו את הילדים, אלט החיו אותם וגם סיפקו להם מים ומזון על חשבונן, כדברי רש“י.

לכך כאשר שואל אותן פרעה: ”מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים“ -כוונתו לשאול בשתיים: האחת—על אשר לא שמעו לקול פרעה ולא קיימו את ציוויו להרוג את הבן הילוד; והשנית - שעשו היפך מציוויו, כי פרנסו את הילדים והחיו אותם. אם כן המיילדות מרדו בפרעה גם בשב ואל תעשה וגם בקום ועשה.

וכשנעיין בתשובתן של המיילדות לפרעה נראה שהן ענו לו רק על שאלה הראשונה שאמרו: ”כי לא כנשית המצריות העבריות כי חיות הנה“, אך על שאלת פרעה: מדוע ”ותחיין את הילדים:? מדוע שפרה משפרת את הוולד ופועה מטפלת בו? מדוע סיפקו מים ומזון? - על שאלה זו לכאורה לא ענו לפרעה.

ניתן לומר, שהן ענו לפרעה גם על השאלה השנייה, מתוך חישוב כלכלי: כיון שהזמינו אותנו ליילד תמורת תשלום, והרי העבריות כבר ילדו כמו חיות, בלי מיילדת, לכן אנו מביאות ליולדות מים ומזון ומשפרות את הוולד כדי שישלמו לנו על מלאכה זו, ואגב כך נגבה שכר על שטרחנו ובאנו.

על כן שילם להן ה‘ את שכרן מידה כנגד מידה, וכדברי רש“י (ע”פ, סוטה י“א:): ”‘ויעש להם בתים‘ - בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים“ בתים של חסד, אהבה ושמחה.

זכו שפרה ופועה למלכי ישראל אשר הם מלכי חסד; זכו לכהונה אשר מברכים את עם ישראל באהבה; וזכו ללויים שמשוררים בבית המקדש ומשמחים את עם ישראל.