ה‘ ילחם לכם ואתם תחרישון

השבת / הפרשה – בזוהר - בשלח מ"ז ע"א

ה‘ ילחם לכם ואתם תחרישון: רבי אבא פתח, אם תשיב משבת רגלך

עשות חפציך ביום קדשי. אשריהם ישראל, שהקב“ה חפץ בהם להדבק בהם, מכל שאר אומות העולם. ומתוך אהבה אליהם, קירב אותם אצלו, ונתן להם את התורה, ונתן להם את השבת שהוא קדוש מכל שאר הימים, ובו מנוחה מכל, ושמחת כל. ושקול שבת כנגד התורה כולה, ומי ששומר שבת, כאילו שמר התורה כולה. וקראת לשבת עונג: היינו עונג כל, עונג של נפש והגוף, עונג של העליונים והתחתונים. וקראת לשבת, שואל, מהו קראת? ומשיב, שפירושו, שיזמין אותו. כש“א מקראי קודש, שפירושו מזמנים את הקודש, כמו שמזמנים אורח לביתו. ועל זה, וקראת לשבת עונג, שיזמין אותה כמו שמזמינים אורח: בשלחן הערוך, בבית מסודר כראוי, באכילה ושתייה כראוי, יותר מבכל שאר הימים. וקראת לשבת, היינו מבעוד יום, שיוסיף מחול על הקודש. לקדוש ה‘ מכובד, זהו יום הכיפורים. והם שנים שהם אחד, כי יום הכיפורים ושבת הם אחד. ועל כן נאמר אחריהם, וכבדתו מעשות דרכיך, מעשות דרכיך, דהיינו בלשון יחיד. ממצוא חפצך ודבר דבר: שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול. משום שמילה ההיא של חול שמדברים בשבת עולה ומעוררת של חול למעלה, ונפגם השבת.....

פתגם השבוע – רבי שלמה אבן גבירול – חבר

לחברי עלי שלושה דברים: שאשים עיני עליו כשבא,

שארחיב לו מושבו כשירצה לשבת ושאאזין לו כשהוא מדבר.