למה נתקנו ארבע פרשיות
- הרב כפיר ברוך מבורך דדון ן
- Feb 21, 2017
- 2 min read
פרשת השבוע – למה נתקנו ארבע פרשיות?

מימות קום המדינה השתמשו בישראל במטבע הנקרא "לירה", שימוש במטבע זה היה קיים בישראל עד ליום ה' באדר תש"מ, בו החליטה המדינה לעבור ממטבע הלירה ולהשתמש ב"שקל". מאת ה' הייתה זאת, והדבר אירע בשבוע בו חלה "שבת שקלים", ובה קראו עם ישראל על הציווי לתת מחצית השקל למנין עם ישראל ולהקמת המשכן.
הסיבה להחלטה זו הייתה משום שבאותה העת שרר בארץ משבר כלכלי גדול, וערך הלירה ירד עד שכמעט ולא היה ניתן לקנות בה כלום. החלפת הלירה בשקל ששוויו עשר לירות בבנק יכול לגרום לאנשים להעריך את כספם לבל יבזבזו יתר על המידה. הדבר נשמר בסוד עד לשינוי עצמו מחשש לירידה בערך המטבע, כך שאנשים קמו בבוקר ושמעו על השינוי בהפתעה גמורה. אך גם השינוי לא הועיל והאזרחים המבולבלים המשיכו לבזבז, והמצב הכלכלי שוב התדרדר, עד שחמש שנים אחר כך שוב החליפו את השקל, לשקל חדש, ועל כל אלף שקלים ישנים קבלו שקל אחד חדש. כך בכמה שנים מטבעות הלירות כבר לא היו שוות מאומה ואח"כ השקל כבר איבד מערכו, והלקח הנלמד שכסף מתגלגל ולעולם לא יכול להיות יציב. ומספרים מעשיה משעשעת מאותם הימים, על תינוקת מעולי פרס שנולדה באותו יום בו החליפו את הלירה לשקל, האחיות הציעו ליולדת לקרא לבת בשם "לירון", לזכר הלירה. וכך נקרא שמה בישראל לירון לבית משפחת שקלים... וכך גם הלירה וגם השקלים שמשו בשם אחד....
בספרי המוסר מובא, שמט"ו בשבט ועד פסח, רואה האדם אילנות בפריחתם ושדות ירוקים מלבלבים ברוח, ויכול האדם להגיע לידי מידת הגאווה חס ושלום. ומטעם זה תקנו רבותינו ארבע פרשיות: שקלים, זכור, פרה החודש. להוריד את מידת הגאווה מליבו של האדם (וראה בספר בינה לעיתים לרבי עזריה פיג'ו זצ"ל, דרוש א' לפורים, שהאריך לבאר הדבר, וכן בספר חסד ורחמים לרבי מכלוף יאנה זצ"ל, דרוש ט').
והנראה לבאר בס"ד בדרך נוספת את הדבר:
שקלים- המתבונן יראה שערך הכסף יכול להשתנות בין רגע, וכפי המתואר לעיל, וגם העשיר ובעל ממון יכול להתהפך עליו מזלו בר מינן, וכן אמרו חז"ל (תנחומא במדבר פרק ל"ב סימן ו'), הקב"ה נוטל נכסים מזה ונותן לזה, ולכך נקרא שמם נכסים שנכסים (מלשון מכוסים) מזה ונגלים לזה, ולמה נקרא שמם זוזים שזזים מזה ונותנים לזה. ממון, על שם שמה שמונה איננו כלום, מעות שהן מעת לעת, וכן חנה אומרת: "ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם " (שמואל א' פרק ב' פסוק ז'). ומה לאדם להתגאות בממונו.
זכור- עם גדול וחזק בשם עמלק, נעלם שמו מן העולם, ואף שזרעו קיים באומות אחרות, המבקשות להצר לישראל, אך שם האומה עמלק נעלם מן העולם, ומכאן נלמד שאין לאדם להתגאות בכוחו גדולתו וגבורתו.
פרה- אותה פרה גדולה ושמנה ויחד עמה עץ ארז גבוה, אזוב ותולעת קטנים נשרפים והופכים לאפר, ומכאן ילמד האדם שאין לו להתגאות לא בגדולתו ולא בגובהו או גודלו.
החודש- הלבנה הגדולה ויפה נעלמת בסוף החודש ללמד שאל לאדם להתגאות בגודלו ויופיו.
ישמע חכם ויוסף לקח!
שבת שלום
הרב כפיר ברוך מבורך דדון
Comments