יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך

השבת / הפרשה – בזוהר - שמיני ל"ט ע"א

יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך... אמר רבי יהודה, מתוך פרשה זו אנו שומעים, שנד

ב ואביהוא שתויי יין היו, מזה שהזהיר לכהנים בזה. רבי חיא פתח ויין ישמח לבב אנוש... .אם צריך הכהן לשמוח ולהימצא באור הפנים יותר מכולם, מדוע אסור לו יין, שהרי שמחה בו נמצאת, אור הפנים בו נמצא.

אלא תחילת היין שמחה, סופו עצבות, ועוד שיין מצד הלוויים בא, ממקום שהיין שורה, שהרי תורה ויין שהתורה מצד הגבורה היא, וצד הכהן מים צלולים מאירים.

רבי יוסי אמר, כל אחד מלווה לחברו וכולל הכל זה בזה, ומשום כך יין מתחיל שמחה מפני שכלול מתוך מים, ואחר כך חוזר למקומו ועצוב ורוגז ודן דין.

רבי אבא אמר, ממקום אחד יצאו יין ושמן ומים, מים ושמן לימין לקחו כוהנים וירשו אותם. ושמן יותר מהכול, שהוא שמחה התחלה וסיום, שכתוב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן. ויין לשמאל ירשו לויים להרים קול ולזמר ולא לשתוק, שהרי יין לא שותק לעולמים, ושמן בחשאי הוא תדיר.

מה בין זה לזה. אלא שמן שהוא בחשאי בלחש תמיד, בא מצד המחשבה שהיא בלחישה תדיר ולא נשמעת, והוא בחשאי ועל כן הוא מימין. ויין שהוא להרים קול ולא שותק לעולמים, בא מצד האמא, וירשו לויים לצד שמאל ועומדים בדין, ומשום כך כתוב ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע.

משום כך הכהן כאשר יכנס למקדש לעבוד עבודה אסור לו לשתות יין, שהרי מעשיו בחשאי ומעשיו כולם בסוד, ויין מגלה סודות הוא שהרי כל מעשיו להרים קול עומד.

פתגם השבוע – רבי פנחס מקוריץ – הגלות והגאולה, משיח

כסבורים אתם שהרשעים מעבים את הגאולה. חס ושלום! ”היהודים הטובים“ מעכבים, מסמר התלוי בקיר - אינו מפריע כלל, אבל מחט בכותנת - דוקרת.