צדקה בלי לבייש

מפרשת השבוע – צדקה בלי לבייש

הפטרת השבת מתארת את העלאת ארון ברית ה' מקרית יערים אל עיר דוד. במהלך העלאת הארון, ארון ברית ה', עמד ליפול מהעגלה עליו מונ

ח, ועוזה אשר פחד שמא ייפול הארון, הושיט ידו אל הארון לאחוז בו, ושכח שהארון נושא את עצמו ואת נושאיו, ואין ליגוע בו. הקב"ה כעס על עוזה והמיתו, וכשראה זאת דוד המלך, הוא העביר את הארון אל בית עובד אדום הגיתי, ושם נמצא הארון שלושה חודשים. ובשעה שהיה הארון בביתו, היה עובד אדום הגיתי, מטאטא את הריצפה, ומדליק נרות בבוקר ובערב. הקב"ה ראה את מעשי הכבוד שנוהג בארון, ומשלם את שכרו ומברך את עובד הגיתי, ומרבה את צאצאיו, ואשתו ושמונת כלותיו ילדו ששה בכרס אחת (ברכות סג: ובמדבר רבה פרשה ד' אות כ').

וכשנודע כן לדוד המלך, שהקב"ה בירכו, הוא מבין שהארון מיסב ברכה, וכפי שנתברך עובד אדום הגיתי, ויש לנהוג בכבוד עם הארון, ועל כן הוא מתקן את מעשיו (הרד"ק). ובעקבות זאת דוד המלך מעביר את הארון אל עיר דוד בשמחה רבה ובריקודים, ויחד עימו רוקדים כל ישראל. ושם מחלק דוד המלך לעם, חלת לחם, מנת בשר ונאד יין. וכלשון הכתוב: "ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש, חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת" (שמואל ב' פרק ו' פסוק י"ט).

ולכאורה מדוע הפסוק מפרט "ויחלק לכל העם לכל המון ישראל", והלא העם בכלל המון ישראל.

בזוהר הקדוש (בראשית י:), מובא, שבכל סעודה של שמחה, רוצה המקטרג לבא ולקטרג, ואם רואה שבעל השמחה הקדים לעשות צדקה וחסד לעניים, וגם הזמינם לסעודתו, המקטרג פורש והולך משם, ע"כ. ולכן נזהרים לתת צדקה לעניים לפני השמחה (ראה אהבת צדקה פרק י"ג עמ' תצ"א).

ועל כן דוד המלך חילק צדקה לעם כדי שלא תקטרג מידת הדין כפי שאירע בפעם הראשונה, ומידת רחמים תלמד זכות על עם ישראל. ומבאר בספר מוסר הנביאים (עמ' 502), שדוד המלך חילק "לכל העם לכל המון ישראל", דהיינו, שהיה מחלק מתנותיו בין לעניים ובין לעשירים, כי לא ידע מי מהקהל מן העניים, ולא יכול לעשות זאת בצנעה, וחשש שלא לבייש את מי שאין לו, ועל כן חילק לכל המון ישראל בין לעניים ובין לעשירים.

זו הייתה חכמתו של דוד המלך לחלק צדקה לעניים באופן שלא יתביישו, וכך כותב דוד המלך בספר תהלים (פרק מ"א פסוק ב'), "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' ". אשרי המשכיל לתת לעני בחכמה באופן שלא יתבייש (ירושלמי פאה פ"ח הלכה ח').

וה' יעזרנו להיות תמיד מן הנותנים!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון