”ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אותו לאשם“

מוסר השכל – מענ

יינה דיומא

”ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אותו לאשם“, קרבן אשם בא בעיקר על מעילה בקודש. לפיכך חייב המצורע להביא קרבן אשם, לפי שחטאיו של המצורע הם: לשון-הרי וגסות הרוח, ושני החטאים הללו יש בהם משום בגידה ומעילה בהשם-יתברך. לשון-הרע מדבר אדם בלחישה ובחשאי, משל כאילו לא היה השם-יתברך שומעו - כדרך שאמרו חכמינו: ”כל העובר עבירה בסתר דוחק רגלי השכינה“. גס-הרוח גם הוא נקרא ”דוחק רגלי השכינה“, שכן עליו אומר הקב“ה: ”אין אני והוא יכולים לדור בעולם...“. לפיכך אמר הכתוב על עוזיהו מלך יהודה: ”וכחזקתו גבה לבו... וימעל מעל באלוקי אבותיו והצרעת זרחה במצחו“ (דב“ה כ“ו, ט“ז). בשל גאוותו נחשב למועל בהשם-יתברך ועונשו היה - צרעת...

(ספורנו)

סגולות ותפילות – סגולה לזכות בבנים – סגולות ישראל, בשם רבינו בחיי זצ"ל

הזהיר במצוות הכנסת אורחים זוכה לבנים, שהפרי והשכר בעולם הזה של מצות הכנסת אורחים הם הבנים, שכן מצינו באברהם שבתחילה היה עץ יבש בלי בנים, ואחר שנטע נטיעה זו שהמשילה הכתוב לעץ זכה לבנים.