בגדי עבודה כבוד וענווה

מפרשת השבוע – בגדי עבודה כבוד וענווה

מספרים על מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שלפני בחירתו לרב ראשי לישראל, היה נוהג ללכת ביום חול עם חליפה ארוכה של דיינים, הנ

קראת בשם "פראק", וביום שבת עם חליפה קצרה. שאלוהו כמה רבנים מדוע הרב לא הולך בשבת עם חליפה מכובדת יותר?, והשיב להם הרב: החליפה המכובדת היא בגדי עבודה, וביום שבת לא לובשים בגדי עבודה.... (אביהם של ישראל ח"א עמוד 133).

וכך מספרים גם על הגאון רבי יהודה מועלם זצ"ל, מראשי ישיבת פורת יוסף, אשר היה ענוותן גדול, וכאשר נתבקש ע"י ראשי הישיבה ללבוש חליפה ארוכה כנאה לר"מ בישיבה, הוא סירב ללובשה. בני ביתו שרצו לכבדו בכתר תורה לקחו את מידותיו והוציאו מהארון את כל החליפות והשאירו רק מעילים ארוכים. וכשראה כך הרב בבוקר בבואו ללבוש חליפה, מיד לקח מספריים וגזר את החליפות והפכן למעיל קצר... וכשהגיע לישיבה חייבוהו הרבנים ללבוש מעיל ארוך. ולאחר דין ודברים, הסכים הרב להתפשר, רק בישיבה ללבוש בגדי עבודה, אך מחוצה לה להמשיך ללבוש חליפה קצרה. וכך היה הרב נוהג, כשהיה הולך להתפלל תפילת שחרית, היה לובש חליפה קצרה, וכשבא לישיבה היה מגיע עם מעיל ארוך... עד כדי כך הייתה הענווה נר לרגלי החכמים.

ועל פי זה נוכל להבין כמה מפסוקי הפטרת השבת. כידוע לכהן הגדול היו שמונת בגדי כהונה, והטעם לדבר מחמת חשיבותו ובכדי לגדלו ולכבדו משאר אחיו הכוהנים (הרמב"ם פרק ד' מהלכות כלי המקדש הלכה י"ג, רמב"ן שמות פרק כ"ח). אך שאר הכוהנים לבשו רק ארבעה בגדי כהונה, ובגדים פשוטים והכרחיים, שמא תזוח עליהם דעתם מחמת כבוד וגאווה. וכך מבאר בספר כנסת ישראל (דרוש ג' עמ' 113), את פסוקי הפטרת השבת (יחזקאל פרק מ"ד פסוק י"ח): "פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם", עליהם ללבוש רק בגדים פשוטים והכרחיים, "לא יחגרו ביזע", דהיינו לא יחגרו את עצמם בבגדים רבים ויקרים הנקנים בעמל וזיעת אפיים. וכאשר רואים העם את הכהן שאיננו רודף אחר מותרות ונשאר בפשטות, ממילא יכבדוהו העם. ע"כ.

ומה עושים הכוהנים עם בגדיהם בשעה שמסיימים את עבודתם?, מוסיף הנביא יחזקאל (שם פסוק י"ט) ואומר: "ובצאתם אל החצר החיצונה וכו', אל העם, יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתים בם, והניחו אותם בלשכות הקודש, ולבשו בגדים אחרים". דהיינו, על הכוהנים ללבוש בגדי כהונה רק בעת עבודתם במקדש, אך כאשר מסיימים לעבוד, הם פושטים אותם ומניחים את הבגדים בלשכות הקודש, ולובשים בגדים אחרים. ומבאר הנצי"ב (הרחב דבר ויקרא פרק כ"א פסוק ו'), בגדי פאר אלו אסור שיעבירו את הכוהנים על דעתם, או שיטעו בהם רגשות גאווה, ועל כן אסור לכהנים ללבוש את בגדי הכהונה בשעה שיוצאים מן המקדש, לבל יבואו חס ושלום לידי גאווה. ע"כ.

וכך רצתה התורה ללמד את הכוהנים מידת הענווה. ונזכה גם אנו ליטוע בנו מדה זו!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון