איש על דגלו

השבת / הפרשה – בזוהר - במדבר קי"ח ע"א

איש על דגלו... רבי אלעזר פתח שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה... כמה חביבה התורה לפני הקב“ה וכל צבאות שלו כולם מקשיבים לדיבורו, והקב“ה בא לגור עמו, זה הוא שכתוב בכל המקום אשר אזכיר את שמי... ולא עוד אלא ששונאי נופלים לפניו.

בוא וראה מצות התורה עליונו

ת הן למעלה. בא בן אדם ועושה מצוה אחת, אותה מצוה עומדת לפני הקב“ה, ואומרת פלוני עשה אותי ומן פלוני אני, מפני שהוא עורר אותה למטה, כך גם מתעוררת למעלה, ועושה שלום למעלה ומטה, כמו שאתה אומר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי. יעשה שלום לי למעלה, שלום יעשה לי למטה. זכאי חלק אותו בן אדם שעושה מצות התורה.

שמחו את ירושלים.. שמחה לא נמצאת אלא בזמן שישראל עומדים בארץ הקודש. בזמן שישראל לא נמצאים בארץ הקודש, אסור לו לבן אדם לשמוח ולהראות שמחה שכתוב שמחו את ירושלים וגילו בה בדיוק.

פתגם השבוע – רבי זוסיא מאניפולי – עבירה

מכל חטא נברא מלאך רע, אולם טרם נברא מלאך מחטאם של יהודים,

שיהא בריא ושלם בכל איבריו, לפי שאין יהודי חוטא - ולבו שלם עמו.