”נעצרה נא אותך“

מעניין הנביא - שופטים י“ג

”נעצרה נא אותך“, באשר לא ידע אם הוא נביא או מלאך, אמר אם נביא אתה נעצרה אותך לסעוד אצלנו ואם מלאך אתה נעשה לפניך גדי עזים לקרבן:

והשיב, אם תעצרני לסעודה לא אוכל, ואם תעשה עולה לה‘ תעלנה כי זובח לאלוקים ייחורם בלתי לה‘ לבדו. וביאר כי מנוח נסתפק ולא ידע בבירור שהוא מלאך ה‘. ולכן הסתפק בדבריו אם יעצרהו לסעודה או יקריב

קרבן: ויאמר מנוח... מי שמך. רצונו לומר מנוח שחשב שהוא נביא אלוקים, חשב שא“א שהנביא יטריח את עצמו ללכת ולנבואות רק אם מקווה שכר בצע כסף או מאכל, או שמקווה כבוד שבבוא דבריו יחזיקו אותו לנביא, ואחר שרצה לזמנו לסעודה ולא רצה לאכול חשב עדיין שעשה דבר זה בעבור כבוד, וזה א“א אם לא יודיע שמו שאז כאשר תתקיים נבואתו יפרסמו שהוא הצופה והנביא, וזה שכתוב מי שמך כדי שבעת יבוא דברך ותתקיים נבואתך וכיבדנוך. (המלבים)