טוב עין הוא יבורך

מפרשת השבוע – טוב עין הוא יבורך

מעשה אירע במרוקו, באשה יהודייה, אשר הייתה מלומדת היטב בעשיית עוגיות מרוקאיות, לאשה זו היו מתכונים ייחודיים השייכים רק לה, והיו פונים אליה אנשים רבים להכין להם עוגיות לאירועים ושמחות, ומהם הייתה מתפרנסת בכבוד רב. לימים פנתה אליה שכנתה הקרובה בקשה התחננה והפצירה בה, שתלמד אותה את מלאכה

זו, למען תתפרנס גם היא ממעשי ידיה. החלה האשה לחשוב ולהרהר האם ללמדה, או להתחמק ממנה, ושמא בעת שתלמד מלאכה זו, תיקח את מקומה, ותפסיד מכך, כי כולם יפנו אליה לעשיית עוגיות, ופרנסתה תחסר. (וכבר כתב רבינו יוסף חיים בספרו בן יהוידע יומא עמ' נ"ב:, דרך העולם שאין האומן רוצה ללמד מלאכתו לאחרים, שמא ייקח את מקומו), אך בסוף החליטה האשה, לעזור לשכנתה וללמדה, ופרנסה ניתנת מן השמיים. החליטה וכך עשתה, היא הזמינה את השכנה, למדה אותה היטב את המלאכה, גלתה לה את כל סודותיה במלאכה זו, שלחה אותה למקומות המיוחדים לקניית מוצרי האפייה, ואף המליצה לאחרים לפנות אליה לקניית עוגיות. לא עברו מספר שבועות, והקב"ה שילם לאשה את שכרה, הגיע לביתה שליח הישר מבית המלכות, ובידו אגרת מלכות חתומה, ובה נכתב שהגיע שמעה הטוב אל בית המלכות, והיא מתבקשת לבא ולהכין עוגיות לבית המלוכה, ומכאן ואילך תהיה הקונדיטורית הראשית לעשיית עוגיות ועוגות בבית המלך. וכך הרוויחה האשה, וזכתה לעבודה מלכותית, ולהתפרנס ממנה בכבוד מלכים. ומטוב ליבה צירפה את שכנתה להיות עוזרת לעבודתה. וכפי שאמר שלמה המלך "טוב עין הוא יבורך" (משלי פרק כ"ב פסוק ט'), אם היית טוב עין ועזרת לשני, גם אתה עצמך תבורך. וזכו שתי השכנות לעבוד יחד גם בארץ ישראל עוד שנים רבות.

וכך כותב רבי יוסף משאש זצ"ל בספרו נחלת אבות (דרוש ס"ט), "עשה לך רב", תעשה עצמך רב ללמד לתלמידים מה שהנך יודע, בין בגשמיות ובין ברוחניות, "והסתלק מן הספק", אל תסתפק שמא התלמיד שלמד ממך יסיג גבולך ויקפח פרנסתך, רק בטח באחד, ואל תפחד, והיה ה' מבטחך. ע"כ.

בהפטרת השבת אומר הנביא זכריה: "ביום ההוא תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה" (פרק ג' פסוק י'). ומובא במדרש שוחר טוב (פרק ע"ב), על הפסוק "ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה", וכי הרים נושאים שלום וגבעות צדקה, אלא בזמן שהפרות מועטים, מריבה יש בעולם, כיצד, אדם נכנס לכרמו של חברו, הוא אומר לו, מה אתה עושה בתוך כרמי, ורבים זה עם זה, ואין הברכה שורה, ובזמן שהפירות מרובים בעולם, עין טובה בעולם, ושלום בעולם. ע"כ. וכך כותב רש"י בשם המדרש על חלום פרעה "פרות יפות מראה" (מקץ פרק מ"א פסוק ב'), סימן הוא לימי השובע, שהבריות נראות יפות זו לזו, ואין בריה צרה בחברתה. ע"כ.

וכן אמר דוד המלך בתהילים "ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה" (תהילים פרק ק"ז), אם הארץ מלוחה ולא נותנת פירותיה, זה מחמת רעת האנשים היושבים בה שהינם צרי עין זה לזה.

הנביא זכריה מלמדנו, שבזמן הגאולה כל כך תשרה האהבה ואחווה, עדי כדי כך, שאיש יזמין את רעהו לבוא ולשבת עימו מתחת לגפן ומתחת לתאנה שהינן בעלות צל גדול. ועוד יש להוסיף ולבאר, שאיש יבא וילמד את רעהו כיצד להצליח בגידול הגפן ובגידול התאנה, ולא תהיה קנאה ביניהם, ויבא לשבת עמו וללמוד יחד דינים והלכות התלויים בארץ ישראל. ובכוח אותה עין טובה גם האדמה עצמה תתברך.

נלמד גם אנו להיטיב זה לזה באהבת חינם!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון