להודות לה'

מפרשת השבוע – להודות לה'

בהפטרת השבת קורא שמואל הנביא אל העם "לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה" (שמואל א' פרק י"א), ושם בגלגל הוא ממליך את שאול למלך.

כידוע משה רבינו הקים את המשכן אשר ליוה את עם ישראל במדבר עד כניסתם לארץ ישראל. כשנכנסו לארץ הוקם המשכן בגלגל, ועמד שם המשכן במשך ארבע עשרה שנה, עד שנכבשה הארץ וחולקה, לאחר מכן הוקם המשכן בשילה ועמד על תילו כשלוש מאות שישים ותשע שנים, עד שחרב בימי עלי. לאחר מכן הוקם המשכן בנוב עיר הכוהנים ושהה בה כשלוש עשרה שנים עד זמן שאול. ולאחר חורבן העיר נוב הועבר המשכן לגבעון ועמד שם במשך ארבעים וארבע שנים עד בניית בית המקדש. ולפי חשבון זה יוצא, שבעת בה המליך שמואל הנביא את שאול למלך, המשכן היה בנוב, ואם כן מדוע בקש שמואל מן העם ללכת אל הגלגל ולחדש שם את המלוכה, ולא הלך לנוב?

רבותינו עמדו על שאלה זו (ראה רד"ק שם , הרמ"ע מפאנו בספרו מאה קשיטה סימן צ"ג, ובספר פרשיות בספרי הנביאים עמ' קפ"ו). ויש לבאר בס"ד ביאור נוסף, עם ישראל נכנסו לעם ישראל, עסקו בכיבוש הארץ ובחלוקתה, ועד אותה העת לא הספיקו להודות על כל הניסים והטובות כדבעי. כעת לאחר שהסתיימה לה תקופת השופטים, ומתחילה תקופת המלכים, זה הזמן להודות, ולכן מבקש שמואל מן העם לחזור אל הגלגל, המקום בו התיישבו בכניסתם לארץ, ובאותו מקום ממליכים את שאול לפני ה', וזובחים שלמים, ושמחים כל העם יחד עם שאול כהודאה לה' על כל הטוב שגמלם, שזיכה אותנו להיכנס לארץ להתיישב בה ולראות בהמלכת מלך ישראל.

וכך מספר הרמב"ם על עצמו, שזכה לעלות ולבוא לארץ ישראל ולבקר בירושלים ובחברון, ואותם ימים שזכה להיות בירושלים וחברון, קבל אותם על עצמו בנדר להיות יום טוב ותפילה לה' באכילה ושתיה, מידי שנה בשנה, והתפלל בהם שכשם שזכה להתפלל בהם בעת חורבנן, כך יזכה הוא וכל ישראל לראות בנחמתה. (פירוש הרמב"ם לראש השנה, וספר חרדים סוף פרק ג').

וכך נהג גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק זי"ע, שבכל שנה ביום כ"ח באייר, יום עלייתו לארץ ישראל, היה עושה אותו יום טוב וחג הודיה לה' על כל הטוב שגמלו (אגרות הראי"ה חלק ב' אגרת תרפ"ז).

נלמד גם אנו להודות לה' על כל הטוב אשר גמלנו, וכפי שלמדונו רבותינו, שבעת אמירת מודים אנחנו לך שבתפילה, יש להתבונן על כל מילה ומילה, ולכוון בה: "על נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהרים". ולכאורה, אם נאמר "בכל עת", למה הוסיף "ערב ובוקר וצהרים". והנלענ"ד לבאר בס"ד, בכל עת, היינו, כל רגע ורגע גוף האדם פועל בצורה מופלאה ללא לאות, ודוגמא לדבר מערכת הנשימה, ופעולת הלב, ומערכת העיכול, והמוח והעצבים, וכל זה נעשה בכל עת, ואפילו ללא הרגשה.

והוסיפו "ערב ובוקר וצהרים", כי הניסים ונפלאות שנעשים בערב, שונים מהבוקר והצהרים, כי בערב אינו נופל בהלכו בחשיכה, ואפילו בלי משים לב שנעשה לו נס, ובבוקר קם ממיטתו והשמש זורחת ומאירה את העולם בהלכו, ובצהרים השמש איננה שורפת את הגוף בשיא חומה, וכן על זה הדרך בכל יום יום ובכל עת ושעה. ועל כל אלו חובה עלינו להודות. "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון"!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון