הפרשה – בזוהר

השבת / הפרשה – בזוהר - פינחס רנ"ב ע"ב

ובחודש השביעי, כמו שנאמר היום ששל ראש השנה, דין של כל העולם, דין חזק ודין רפה. ועשיתם עולה, והקרבתם היה צריך לו כשאר כל ימים, מהו ועשיתם, אלא ביום זה ועשה לי מטעמים כתוב, כמה מטעמים ותבשילים עושים ישראל באלו הימים, בעוד שהמקטרג הולך לפשפש בחטאי העולם, ועל כן לא כתוב והקרבתם, אלא ועשיתם עולה, ולא אשה עולה, וכן בכל שאר ימים לא כתוב אשה, שאין להם חלק בכל אלו ימים, כל שכן בזה היום שאנחנו עושים מטעמים ותבשילים בלי הדעת של סטרא אחרא, שהרי יצחק שולח אותו לצוד צידה של חטאי בני העולם ולהביא אצלו.

ובעוד שהוא הולך, ישראל לוקחים עצה מרבקה ועושים כל אלו עבודות, כל אלו תפילות, מזמנים שופר ותוקעים בו כדי לעורר רחמים, והרי העמדנו ויבא לו יין וישת, שבא מרחוק מתוך מקום היין העתיק ושותה, וטים לו ושמח, ואח“כ מברך אותו בכמה ברכות ועובר על חטאיו. מה כתוב ויהי אך יצֹא יצא יעקב ועשו אחיו בא מצידו, טעון מכמה משאות כמו שנאמר.

ומשום כך הוא יום של יבבה, והקרבן הוא עולה איל אחד, כמו שנאמר מפני אלו של יצחק. ושעיר עזים אחד לחטאת, שוחד לסמאל לכפר פניו באותה בכייה שהוא בוכה בזה היום, כיון שרואה שלא נעשה רצונו, והרי לחינם צד צידה כמו שנאמר.

פתגם השבוע – רבי שלמה מקרלין – פתגמים נבחרים – גלות

”המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים“ - ה“סבלות“, שהייתה במצרים,

כי הגלות הגדולה ביותר שהייתה לישראל במצרים, שיכלו לשאת ולסבול הכול.