ואיך נהפכת לי סורי הגפן נוכריה

מפרשת השבוע – "ואיך נהפכת לי סורי הגפן נוכריה"

כל חקלאי וכל העוסק בחקר צמחים הנקרא "בוטניקה", יודע שיש כמה שיטות חקלאיות על מנת להרבות את הצמחים. שנים מן השיטות הן: "הרכבה" ו"הברכה". מטרת ההרכבה היא להרכיב מין עץ עם סוג מין אחר, על מנת לקבל פרי חדש, או לחזק את מין העץ הראשון. (כמובן שיש דינים רבים העוסקים בעניין ההרכבה, כדי לא לעבור על איסור כלאיים). השיטה השנייה, היא "הברכה", ושיטה זו נעשית בדרך של כיסוי ענפים המחוברים עדיין לעץ באדמה, והשרשתם בעודם מחוברים לעץ, ובדרך זו מצמיחים אילן נוסף.

ונסתפקו רבותינו, המבריך אילנות, האם הפירות שיוצאים מענפים אלו, חייבים בעורלה, ויש להמתין שלוש שנים מלאכלם, או שמיד מותר לאכלם, ואין צורך להמתין. וקבעו רבותינו כלל, כל זמן שהזמורה והענפים יונקים מן האילן המקורי, הנקרא "אם", העלים שעל גבי הענף נוטים לצד אחר, וכשפוסקים לינוק נוטים לצד "האם", והטעם לדבר, כיון שהענף מתבייש להסתכל בפני "האם", ממנה הוא יונק, וכדרך שהאוכל מחברו מתבייש להסתכל בפניו, אך כשכבר יונק מעצמו ולא זקוק לחסדי האילן המקורי, ממילא כבר יכול להסתכל בפניו. (ירושלמי ערלה פרק א' הלכה ג', ותוס' קידושין לו:).

ועל פי כל האמור ביאר האלשיך הקדוש בפירושו "מראות הצובאות" על הנביאים, את הפסוק המובא בהפטרה: "ואנוכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת, ואיך נהפכת לי סורי הגפן נוכרייה" (ירמיה פרק ב' פסוק כ"א).

וכך מבאר האלשיך, השכינה היא האם של ישראל, והקב"ה נטע את הגפן המשובחת וטובה הנקראת "שורק", שהוא כולו "זרע אמת", אך מדוע אתם הופכים את פניכם ממני והפכתם "לסורי הגפן נוכריה", גם אחרי שהפכתם לאילן נפרד. עכ"ד.

ויש עוד להוסיף, שלא רק מהקב"ה הפכו עם ישראל את פניהם, אלא גם איש מרעהו ואחד מהשני, ע"י אותה שנאת חינם, שבעטיה חרב בית מקדשנו ותפארתנו. ונהפכנו "כסורי הגפן נוכריה", כמו נוכריים ומנוכרים זה לזה באותה שנאת חינם.

ואמרו רבותינו בגמרא בבא בתרא (צט.) על הכרובים שהיו מעל הארון בבית המקדש, שהייתה דמותם כדמות שני בני אדם, ובזמן שהיו ישראל עושים רצונו של מקום הייתה דמות פניהם איש אל אחיו ובזמן שאין עושים רצונו של מקום הופכים פניהם אחד מן השני, ובגמרא ביומא (נד:) מסופר כשנכנסו גוים להיכל להחריב את בית המקדש, ראו את הכרובים מחובקים אחד בשני, והקשו המפרשים, כיצד היו הכרובים מחובקים בזמן החורבן שישראל לא עושים רצונו של מקום, שאז אין "פניהם איש אל אחיו". ויש לתרץ, שטרם חורבנו של בית, רצו לרמוז לעם ישראל מן השמים שיחזיקו במידת השלום ויהיו עוזרים זה לזה בבחינת "פניהם איש אל אחיו", שדבר זה יגרום לבנין הבית.

ובפרט בימים אלו עלינו הרבות שלום אהבה ואחווה, ועל ידי כך נזכה לבנין בית המקדש במהרה בימינו!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון