"כי מגלגלים זכות ליום זכאי"

מעניין ט“ו באב

· חז"ל קבעו, "כי מגלגלים זכות ליום זכאי". יום שהצטרפו בו כמה גורמים שעיקרם היה איחוד הקרעים והפילוגים בעם, לכן נקבע ליום שמחה.

· "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו טובים לישראל כחמישה עשר באב וביום הכיפורים. שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו". יום זה הפך לחג של אחווה ורעות שבאה לידי ביטוי באווירת הריקודים ובתלבושת אחידה של בנות ישראל, בעת הריקודים, המיוחסות שבהן היו אומרות: "בחור שא עינך וראה מה אתה בורר לך, אל תיתן עינך בנוי, תן עינך במשפחה – שקר החן והבל היופי – אישה יראת ה' היא תתהלל". היפות אומרות: תנו עינכם ליופי שאין האישה אלא ליופי", והמכוערות בהן היו אומרות" "קחו מקחכם לשם שמים...".

• אווירת שמחה בצביון זה נשכחה במקצת ובימינו נותרו שרידים מעטים מהחג וכיום אין אומרים בו תחנן וגם לא במנחה ביום שלפניו, וחתונות רבות נערכים בו כחלק מאותה מסורת שהשתרשה משידוכי ט"ו באב.

· ומה קשר בין ימים שונים אלה? יום הכיפורים מסמל את מחילת ה' לעמו על חטא העגל, לאחר שמשה שב עם הלוחות השניים, ובישר על כפרת ישראל. וכשם שיום הכיפורים מסמל את כפרת ה' על חטא העגל כך יום ט"ו באב מבטא את כפרת ה' לעמו על חטא המרגלים, על חוסר אמונתם בהבטחת ה' לעמו בירושת הארץ ובמעלותיה.

· בתלמוד מסכת תענית מובאים עוד נימוקים לשמחת ט"ו באב, כדלהלן:

* יום שפסקו בו מתי מדבר.

* שבט בנימין ושאר השבטים הותרו לבוא זה בזה.

* יום היתר העלייה.

* יום שבו פסקו לכרות עצים למערכה.

* הרוגי בית"ר – הובאו לקבורה.