מפרשת השבוע – "שאו מרום עינכם"

מפרשת השבוע – "שאו מרום עינכם"

במשך אלפי שנים, דורות על גבי דורות, עם ישראל מתפלל בוכה ומייחל לבנין בית המקדש, ועמך בית ישראל מורידים נהרות וימים של דמעות על חורבן בית אלוקינו וצער השכינה והגלות. רבותינו מלמדים ששום דמעה לא הולכת ריקם, ואותן דמעות הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו, ועוד מלמדים רבותינו "סופרן" מלשון "אבן ספיר", כי אותן דמעות נהפכות לאבן ספיר, וזהו מה שנאמר ויסדתיך בספירים" (ישעיה פרק נ"ד), ואותן אבנים מצטרפות לכתלים, והכתלים מצטרפים לבנין בית המקדש, והקב"ה מסתכל על הכתלים שנבנו מדמעות עם ישראל, ורוצה לגאול אותנו, שנאמר "הנה זה עומד אחר כתלנו" (שיר השירים פרק ב'), דהיינו, הכתלים שלנו שנעשו מדמעות עמך בית ישראל, וכך בכוח הצער והיגון על חורבן הבית, אנו בונים עוד נדבך לבנין בית המקדש. (רבי אברהם אזולאי אור החמה דף צ"ב, בשם ר"מ קורדברו, מרן החיד"א קונטרס שמועות טובות, הובא בקובץ עץ חיים ח"ה עמ' י"ג), של"ה הקדוש מסכת תענית ד"ה האדם). וזוהי הנחמה הצומחת מתוך הצער והיגון אל תוך בנין בית אלוקינו.

ונחמה נוספת אנו מוצאים, הנה הדבר ידוע שכל חודשי השנה מכוונים כנגד אחד מאברי הראש שיש באדם, והחודשים תמוז ואב מכוונים כנגד שני העיניים, חודש תמוז כנגד עין ימין וחודש אב כנגד עין שמאל. (ספר יצירה פ"ה מ"ה, רבינו האר"י ז"ל טעמי המצוות פרשת בא), ובגלות בזמן הבכי והצער, חודשים אלו נאמר בהם "עיני עיני יורדה מים" (איכה פרק א' פסוק ט"ז), ופעמיים נכתבה תיבת "עיני" "עיני", אחד כנגד תמוז ואחד כנגד אב. וכך נאמר לעתיד לבא בזמן הנחמה "שאי סביב עיניך וראי" (ישעיה פרק מ"ט), ומבאר בספר בני יששכר (מאמרי חודש תמוז אב מאמר ד'), שכל זמן שיש דמעות בעיניים, מרוב דמעות לא ניתן לראות ולהסתכל מסביב, ולעתיד לבא ימחה הקב"ה דמעה מעל כל פנים, ויוכלו לשאת עיניים ולהסתכל מסביב.

ובדרך רמז כתבו בעלי המוסר והחסידות, שחודשים אלו מכוונים כנגד העיניים, כיון שבשני חודשים אלו צריך להתחזק יותר בשמירת עיניים, וכך ביארו את הפסוק המובא בהפטרת השבת: "שאו מרום עינכם, וראו מי ברא אלה" (ישעיה פרק מ' פסוק כ"ו), רצונך לעלות במעלות רמות, לדעת את ה' ולראות מי ברא אלה, ניתן לזכות לכך בזכות "שאו מרום עינכם", לשאת את העיניים מרום ולהעלותם לקדושה. (ספר קדושת העיניים עמ' קל"ח).

והנה לפי סדר הפרשיות שסדרו הקדמונים, לעולם תחול פרשת ואתחנן לאחר תשעה באב, וההפטרה הנקראת בה היא "נחמו", וסמן לדבר "צומו וצלו", (או"ח סימן תכ"ח סעיף ד'), וביארו המפרשים, צומו, הוא תשעה באב שבו צמים על חורבן בית אלוקינו, וצלו, רמז על פרשת ואתחנן, שהוא לשון תפילה בארמית, ורמז על תפילותיו של משה רבינו (ט"ז ומג"א שם). וביארו רבותינו "צומו וצלו", תצומו ביום תשעה באב והתפללו לבנין בית מקדשנו ותפארתנו, זה תפקידנו להמשיך ולהתפלל לאחר הצום לבנין בית המקדש.

ויהי רצון ונזכה לראות מהרה בנחמת ציון וירושלים ובבנין בית מקדשנו ותפארתנו!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון