עניה סערה לא נחמה

“ עניה סערה לא נחמה ” , מצינו במדרש, שהראה הקב ” ה לאברהם אבינו שעבוד - מעניין ההפטרה - ישעיהו נ”ד (צווארי שלל) מלכויות וגיהינום, על מנת שיבחר באחד מהם בשביל זרעו, ובחר אברהם אבינו בשעבוד

- מלכויות למען ינצל זרעו מדינה של גיהינום. והנה חכמינו אמרו: “ יחלץ עני בעוניו - יחלצהו מדינה של גיהינום ” (יבמות ק ’:) - היינו, שהעניות מצילה מן הגיהינום. יוצא אפוא שאין ישראל צריכים לסבול את שתיהן ביחד, את הגלות ואת העניות, שכן אם העניות מצילה מן הגיהינום, הרי שוב אין צורך בגלות ובשעבוד מלכויות כדי להינצל מהגיהינום. ומאידך אם שרויים הם בגלות וע ” י כך הם ניצולים מן הגיהינום, הרי אין שוב עניות מגיעה להם. לפיכך אומר הנביא: “ עניה ” - זה שבני -ישראל עניים הם, וגם “ סוערה ” - סוערים ורצוצים הם מחמת עול הגלות ושעבוד מלכויות ”לא נוחמה” - על כך אינם מוצאים להם נחמה. נבצר מהם להבין על שום מה נפלו בחלקן שתיהן יחד, גם הגלות וגם העניות..