שיכורים ולא מיין

מפרשת השבוע – שיכורים ולא מיין

בכל קהילות ישראל, היה נהוג לשלוח בערב שבת את קדירת החמין אל האופה הגוי שבעיר, שם הייתה מונחת הקדירה עד לאחר תפילת מוסף, ולאחר התפילה היו אוספים היהודים את קדרתם, ממאפיית הגוי, לאכלה בביתם, והאופה הגוי היה מיומן וידע היטב למי שייכת כל קדירה וקדירה.

רבי אברהם חפוטא שליט"א, מספר שבעיר מרכאש, היה יהודי שיכור, אשר היה ידוע לשימ

צה, ושבת אחת, אחד העשירים שבעיר בקש ממנו לסור אל מאפיית הגוי, ולהביא לביתו את קדירת החמין. השיכור הנזכר, אכן פנה לבית האופה בשליחות אותו עשיר, ולקח ממנו את הקדירה, אך דא עקא, שהשיכור היה מתנדנד מצד אל צד וכשאחז בסיר, הכל נשפך על הריצפה. השיכור לא הרגיש במעשיו, הוא התיישב על יד הסיר, והחל לאכול מהחמין המונח על הרצפה ולשורר שירי שבת... העשיר הנזכר כשראה ששליחו "הנאמן" מתעכב, ועדיין לא החלו בסעודה, הלך הוא בעצמו אל האופה הגוי, לקחת את הקדרה, ובדרך הוא פגש בשיכור נהנה מן החמין המונח על הרצפה, ושר שירי שבת. העשיר הבין שהשבת לא יזכה לטעום מהחמין, והבין שבפעם הבאה עדיף שייקח הוא בעצמו את קדירת החמין, ולא יסמוך על שום אדם....

השיכור הנזכר ממראכש, לא הבין את שליחותו, ולכן גם באמצע הדרך, כשנשפך החמין, התחיל לאכול ממנו, ולשיר שירי שבת. אך כמוהו יש אנשים רבים, "שיכורים ולא מיין" ששוכחים באמצע הדרך לשם מה נשלחו לעולם הזה, מה ייעודם מה מטרתם ומה תפקידם....

וכך בהפטרת השבת קורא הנביא ישעיה לעם ישראל לשמוע את דבריו, ומכנה אותם בשם "שיכורים ולא מיין" וכלשונו: "לכן שמעי נא זאת שכורת ולא מיין" (ישעיה פרק נ"א פסוק כ"א). רבותינו שואלים, אם לא השתכרו העם מיין, אם כן מדוע נקראו בשם שיכורים, ומבארים רבותינו, שיכורים מצרות ולא מיין (מדרש שוחר טוב מזמור ל"ה). הצרות גרמו לעם ולהיות כשיכורים ולא לשים לב לעבודת ה'. וכך כותב בספר נפש החיים (שער ב' פרק י"ב), עול יגיעת הפרנסה, ובלבול טרדות העולם הזה, גורמים לאדם לא לשים לב, ולא לפנות לבו ומחשבתו ולהכין עצמו לקראת ה' יתברך. ע"כ.

אנשים רבים שיכורים ולא מיין מטרדות היום, מעול הפרנסה ומשאר מהלכי החיים, ואט אט חולפת לה עוד שנה ועוד שנה וכל החיים, ולשם כך מגיע חודש אלול, הבא לעורר אותנו מאותה שכרות להתעורר לקראת יום ראש השנה. וכדברי הרמב"ם (פרק ג' מהלכות תשובה הלכה ד'), תקיעת השופר בראש השנה היא גזירת הכתוב, אך רמז יש בו, עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם. עכ"ד.

ויהי רצון ונזכה ותתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון