”ואמר אליהם שמע ישראל

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - משנה שמע ישראל

”ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אֹיביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם. כי ה‘ אלוקיכם

ההולך עמכם להלחם לכם עם אֹיביכם להושיע אתכם“.

רש“י מביא את הגמרא בסוטה (מ“ב.), לפי הגרסה בעין יעקב: ”|,מאי שנא: ’שמע ישראל‘? אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בו יוחאי: אמר להם הקב“ה לישראל: אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית - אין אתם נמסרים בידם“ (ועיין ב‘שפתי חכמים‘ שדקדק שלא היה צורך לומר כלל ”שמע ישראל“, שכן כבר כתוב: ”וידבר אל העם“).

המפרשים ביארו את דברי הגמרא: הרי הכהן מדבר אל כלל היוצאים למלחמה, ואומר להם בלשון רבים: ”אתם קרבים היום“. מדוע, אפוא, הוא עובר ללשון יחיד: ”שמע ישראל“, ואינו ממשיך באותו סגנון שנקט בו קודם: ’שמעו ישראל,? מכאן למדו חז“ל רמז לקריאת שמע.

תפקידו של הכהן משוח המלחמה הוא להסביר ליורדים למלחמה שאסור להם לפחד ולחשוש מגבורת האויב. אמנם האויב בא בנשק ובאיום של בשר ודם, אבל אתם - ה‘ אלוקיכם הולך עמכם, אתם בוטחים בבורא העולם ובניצחונו של מקום, לכן אין לכם ממה לפחד ולחשוש.

פעמים שהיצר הרע מביא את החייל היורד למלחמה לידי פחד ובהלה. אומר לו היצר: הרי לא כל החיילים חוזרים מהמלחמה חיים, לא כולם חוזרים בריאים, יש שחוזרים עם איבר חסר או מחלה אחרת.

כנגד טענות אלו של היצר, ניגש הכוהן ואומר: ”שמע ישראל“ - אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד כדאי אתם שיושיע אתכם. אמירת ”שמע ישראל“ יש בה קבלת עול מלכות שמים (ראה ברכות י“ג: שם כתוב: ”למה קדמה פרשת ’שמע‘ ל‘והיה אם שמוע‘ - כדי שיקבל עליו מלכות עול שמים תחילה ואחר כך מקבל עליו עול מצוות), ו-תרי“ג המצוות רמוזות בקריאת שמע. הכיצד? לגבי עשרת הדברות נאמר: ”ויאמר ה‘ אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם“. מהי המצוה הכתובה על הלוחות? מסביר רש“י: ”כל שש מאות ושלוש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות הן. ורבינו סעדיה [גאון] פירש באזהרות שיסד לכל דיבור ודיבור מצוות התלויות בו“. ובקריאת שמע רמוזים עשרת הדיברות עצמם כמו שאמרו בירושלמי (עיין ברכות י“ב: בתוס‘ ד“ה בקשו שכתובו: ”איתא בירושלמי דאותן ג‘ פרשיות שתקנו בקריאת שמע לפי שבהן עשרת הדיברות, ועיין בו ותמצא הכל“, עכ“ל). ובסידור ’קול אליהו‘ (עמ‘ 130) צוין בק“ש היכן לכוון לעשרת הדיברות. הרי שקריאת שמע כוללת אל כל המצוות כולן.

הגמרא במנחות אומרת: ”אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחי: אפילו לא קרא אדם אלא קריית שמע שחרית וערבית - קיים: ’לא ימוש [ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה]‘“. ואילו במקום אחר אומר רשב“י, שאם אדם עובד לפרנסתו ועושה עבודתו קבע, הרי שהוא לא ימצא זמן ללימוד תורה, כי אם יחרוש בשעת חרישה ויזרע בשעת קצירה, תורה מה תהא עליה?! מכאן שכדי ללמוד תורה יש לעזוב את כל חיי השעה, ודאגת עול הפרנסה תיעשה ע“י אחרים. לכאורה יש כאן סתירה בין שני המאמרים של רשב“י. אך למעשה אין דבריו סותרים. אם יקרא קריאת שמע בכוונה, יראה שרמוזים בה כל עשרת הדיברות, ובעשרת הדיברות רמוזות כל תרי“ג המצוות, נמצא שאדם יכול ללמוד ולקיים את כל התורה כולה בקריאת שמע בכוונה [ובפרט כאשר הוא ק“ש כאשר הוא מעוטר בתפילין, כי אמרו חז“ל: ”כל הקורא ק“ש בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו“. וכאשר אדם מניח תפילין הרי הוא משעבד את יצרו הרע ליוצרו ובוראו, משעבד את כל גופו ובפרט לבו, עיניו ומוחו, הכל משועבד לקב“ה. כפי שכתב מרן בשו“ע: ”...וישתעבד להקב“ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב...“.

זאת ועוד, אף אם בהתחלה יקרא רק את קריאת שמע, יש בזה מעלה טובה, כי מתוך קריאה זו יימשך לאט, לאט להוסיף בתורה, ויזכה לבסוף ללמוד תורה כל היום.