היכן השכנים שלך?

מפרשת השבוע – היכן השכנים שלך?

מעשה ברבי מאיר יהודה גץ זצ"ל, רב הכותל המערבי, והמקומות הקדושים, שפנה אליו אברך צעיר אשר דר בשכנות, בשאלה קשה: מצבו הכלכלי של אותו אברך דחוק עד למאוד, ויש בכיסו שטר שיספיק, או לקניית חלה ויין, לכבוד שבת קודש, או לתשלום עבור טבילת אשתו, ונפשו בשאלתו, מה יש להקדים, ומה עדיף לו לעשות. והרב בחכמתו השיב, יש להקדים טבילת אשתו, מפני שלום בית. האברך פנה לביתו, והנה לאחר מספר שעות, הוא מקבל משלוח עם כל צרכי שבת, מחלות יין ומטעמים ועד נרות שבת, ובנוסף דאג הרב לאותו אברך למלגה חודשית למען יוכל להמשיך ולעסוק בתורה בהתמדה... כך היה הרב רגיש לצרכי אברך צעיר, מתוך שאלה תמימה שנשאל על ידו...

הפטרת השבת פותחת בפסוק "ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמור" (מלכים ב', פרק ד' פסוק א'). האלמנה הייתה זקוקה לעזרה לשם כיסוי כל חובותיה, ובאם לא תשלם, יילקחו שני בניה לעבדות, אלישע הנביא שואל אותה מה יש לה בבית, והיא משיבה "אסוך שמן", דהיינו רק שמן מועט, אלישע הנביא נותן לה עצה לשאול משכניה כלים ריקים, לסגור את דלתי ביתה, ולצקת על הכלים את אסוך השמן וממנו יתמלא שמן בכלים. נעשה לה נס, ומן השמן הרב אותו יצקה, ממנו היא משלמת את חובותיה וחיה בנותר. ומביא רש"י בשם המדרש שהשמן התייקר, ויכלה למכרו בכסף רב.

אלישע הנביא אומר לאשה לשאול כלים מאת השכנים, אך במקרא לא מופיע כלל שהיא בקשה משכניה כלים, ויתכן שהאלמנה הסתפקה בכלים שהיו בביתה. (ראה דעת מקרא).

ומובא בשם החתם סופר, שהשמן אזל מכל בני העיר, וכולם באו לקנות מאצל האלמנה, ובנוסף התייקר השמן, ובזה זכתה להתעשר. ומקשה החתם סופר, מדוע בני העיר נענשו שהשמן אזל והתייקר, בכדי לפרנס את האלמנה, ואם היה צריך להיעשות נס, היה נעשה ללא שיינזקו הם. ומשיב, שהדבר היה תוכחת מוסר לכל בני העיר, כיצד הגיעה אותה אלמנה למצב עגום שכזה ואף אחד לא נתן ליבו לרחם עליה, ובשל כך נענשו ואזל להם השמן והתייקר, ונאלצו לפרנסה בעל כרחם.

ועוד מלמדים רבותינו, שבדברי הנביא אלישע הייתה מחאה סמויה כנגד השכנים, הרואים בצרתה של אותה אלמנה עניה, ולא באים לעזרתה, ועל כן מצווה ממנה לקחת כלים מן השכנים למען ישכילו להבין לעזור ולסייע. "מאת כל שכניך כלים ריקים", האישה הייתה מוקפת בשכנים שהם עצמם הכלים הריקים (מפי הרב יצחק גינזבורג שליט"א). כי שכן שלא מסוגל לראות בצער חברו ולסייעו, הוא כלי ריק. וכבר אמרו רבותינו בירושלמי (מו"ק פ"ג ה"ח), הסעודה הראשונה שחוזר האבל בשובו מבית העלמין נקראת סעודת הבראה, והשכנים מצווים לעזור לאותו אבל ולסייעו, ואם לא עוזרים "תבוא מארה על שכניו שהצריכוהו לאכול משלו". ומאידך גיסא גם שורה הברכה במי שעוזר ומסייע לשכנו וקרובו.

וה' יזכנו להיות תמיד מן הנותנים!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון