והוא יֹשב פתח האֹהל כחֹם היום

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - ביקור המלאכים ומתן תורה

”והוא יֹשב פתח האֹהל כחֹם היום. וישא עיניו וירא והנה שלֹשה אנשים נצבים עליו“.

”‘כחם היום‘ - הוציא הקב“ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים“ (רש“י בשם הגמרא ב“מ פ“ו ע“ב)

לשם מה היה צריך הקב“ה להוציא חמה מנרתיקה, שתרחיק את האורחים, ואחר כך לשלוח במיוחד מלאכים בדמות אורחים? יכול היה שלא להוציא חמה מנרתיקה וממילא לא היה צריך לשלוח מלאכים מיוחדים!

אך עדיין יש להבין את דברי המדרש: וכי בעבור מנת בשר מוכנים המלאכים לוותר בקלות על התורה הקדושה, היקרה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה?!

הרה“ג מעוז ומגדול, חכם יעקב מוצפי זצ“ל, היה אומר על כך: משל לבן מלך שהיה קשור מאוד לאביו, שהיה מרבה לפנק אותו. יום אחד נכנס שר האוצר אל המלך. ביקש המלך מבנו לצאת מהחדר, כיוון שיש לו עניינים חשובים להסדיר עם שר האוצר. בפעם אחרת הגיע שר הביטחון, ושוב ביקש המלך מבנו לצאת, שכן יש ענייני ביטחון חשובים על סדר היום. כך היה עם שר המשטרה וכ“ו. נפל הבן למשכב, אך לא מצאו הרופאים תרופה למחלתו. נכנס למלך אדם פיקח ואמר למלך שיש לו תרופה למחלת הבן. הוא ביקש מהמלך לצוות על השרים לקנות מסכות בדמויות של חיות שונות, וכל אימת שאיד השרים יהיה נזקק לדבר על המלך יהיה עליו לחבוש את המסכה על פניו ולרקוד בפני בן המלך. ואכן כלך עשו השרים. יום אחד הגיע שר האוצר וחבש לראשו מסכה בדמות פיל. הורה לו המלך לרקוד עם המסכה, וכך עשה. כך עשה שר הביטחון כשמסכה בדמות דוב על פניו, ושר המשטרה כשמסכה בדמות זאב על פניו. כעבור זמן מה הבריא בן המלך. שאל המלך את אותו פיקח: מה הסוד שבדבר? ענה לו: הבן חלה מפני שהיה קשור לאביו וחי בהרגשה שהוא האדם החשוב ביותר אצל המלך בכל הממלכה. כאשר נוכח הבן לדעת שהמלך מחשיב את שריו, ועוד ביקש מהבן לצאת כאשר הם באים לפגוש את המלך - הבין שיש חשובים ממנו בממלכה, ונפל למשכב. לכן הציע אותו פיקח למלך להורות לשרים להיכנס אליו עם מסכה, כדי להבהיר לשרים עצמם שאין הם חשובים יותר מבנו. כאשר ראה בן המלך שהשרים באים עם מסכות מצחיקות ורוקדים לנגדו, הבין שהשרים אינם חשובים יותר ממנו, שהרי הם באים כדי לרקוד ולשמח את בן המלך. מחשבה זו הרגיעה אותו, והוא נרפא ממחלתו.

הנמשל: המלאכים חשבו שהם החשובים ביותר אצל הקב“ה, יותר מאשר עם ישראל, ולכן היה ברור להם שהתורה צריכה להישאר ברשותם. מה עשה הקב“ה? הלביש להם ’מסכות‘ והוריד אותם בדמות בני אדם לעולם. המלאכים נדרשו ללכת אל אברהם אבינו לבקרו ולהראות כאילו הם אוכלם. ז הבינו המלאכים שהם למעשה ”מציגים הצגה“ לאברהם - כמו אותם שרים שרקדו בפני בן המלך. אם המלאכים נדרשים להציג הצגה בפני אברהם, הרי שאברהם חשוב יותר מהם. על כן הוא ראוי לקבל את התורה.

פרפראות - הקפדה על רחיצת רגלי האורחים בעצמם

”יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם“.

הסביר רש“י (ע“פ גמ‘ ב“מ פ“ו:): ”‘יוקח נא‘ - ע“י שליח, והקב“ה שילם לבניו ע“י שליח, שנאמר: ’וירם משה את ידו ויך את הסלע‘“. הגם שאפשר היה להסביר ע“פ הפשט שאברהם אמר להם: קחו בבקשה מעט מים.

ויש עוד לבאר, הרי רש“י ביאר שאברהם אבינו הציע להם לרחוץ רגליהם - ”כסבור שהם ערביים שמשתחווים לאבק גליהם, והקפיד שלא להכניס עבודת כוכבים לביתו“. ועל פי ההלכה (שו“ע יו“ד סי‘ קמ“ו סע‘ א‘) גוי יכול לבטל את העבודה זרה שלו, אבל ישראל אינו יכול לבטל את העבודה זרה של הגוי. לכן אמר להם שייקחו בעצמם מים ויבטלו את העבודה זרה שלהם.