זוהר - חיי שרה

השבת / הפרשה – בזוהר - חיי שרה קל"א ע"ב

רבי אלעזר פתח ואמר כתוב גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, כמה הם שוטים בני אדם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים לעסוק בתורה, שהרי התורה, הוא כל החיים, וכל חירות, וכל הטוב, בעולם הזה ובעולם הבא. חיים בעולם הזה, היינו שיזכו לימים שלמים בעולם הזה, כמו שכתוב את מספר ימיך אמלא. ויזכה לימים ארוכים בעולם הבא, בשביל שהם חיים שלמים הם חיים של שמחה, חיים בלי עצבות חיים שהם חיים, חירות בעולם הזה, חירות מכל, כי כל מי שעוסק בתורה לא יוכלו לשלוט עליו כל עמי העולם. ואם תאמר, הרי אלו בני השמד, דהיינו הרוגי מלכות, מחמת שעסקו בתורה, בזמן שגזרו שלא לעסוק בתורה. ומשיב, הוא גזרה מלמעלה, כמו רבי עקיבא וחבריו, שנהרגו משום שעסקו בתורה, וכך עלה במחשבה של מעלה, בעת שנברא העולם. אבל בדרך כלל התורה היא חירות ממלאך המוות שאינו יכול לשלוט עליו. וכן הוא בוודאי, שהרי אם אדם היה מתדבק בעץ החיים, שהוא התורה, לא היה גורם מוות לו ולכל העולם, אלא משום שעזב את עץ החיים שהוא התורה, ואכל מעץ הדעת, גרם מיתה לו ולעולם. ומשום זה כשנתן הקב“ה התורה לישראל, מה כתוב בה, חרות על הלוחות, וכבר ביארוה דהיינו אל תקרי חרות, אלא חירות ממלאך המוות, שאלמלא לא חטאו ישראל בעגל, ולא עזבו את עץ החיים שהוא התורה, לא היו גורמים שיחזור המוות לעולם כמתחילה. והקב“ה אמר, אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם, היינו בקבלת התורה, כיון שחיבלתם בעצמכם, שחטאתם. אכן כאדם תמותן.. ועל כן כל מי שעוסק בתורה אינו יכול לשלוט עליו, אותו נחש הרע שהחשיך העולם...

פתגם השבוע – הגאון מווילנה – פתגמים נבחרים – אהבת השם ויראתו

תורה ומצוות - ביד האדם להשיגן מה שאין כן יראה ואהבה פנימית מתנת אלוקים,

אך כשאדם עושה את שלו, אז השם לא ימנע טוב להולכים בתמים.